חג החירות / ע'

בפרוס הפסח אנחנו מברכים שיצאנו מעבדות לחירות. לכאורה אנחנו אנשים חופשיים במדינה דמוקרטית. אבל בחינה מדוקדקת יותר תגלה שאנחנו עדיין אזוקים בשלשלאות בכל צעד שלנו.

הכיצד? דרך הכסף.

נניח שחסכנו בזיעת אפנו ושמנו כסף בצד על מנת שנוכל לנוח קמעה מהעמל. החלטנו לצרוך פחות ולנוח יותר. קיצצנו בהוצאות, אנחנו אוכלים מזונות זולים יותר, עברנו לדירה   קטנה יותר,אנחנו עושים ספורט בבית ובחוץ (בלי חדרי כושר יקרים), אנחנו מבלים בבית בחברת הילדים בני המשפחה והנכדים. ונניח שחלק משמעותי מהעם החליט לעשות כך. מה התוצאה? זה ישמע מעט מוזר, אבל המערכת הכלכלית מתחילה לקרוס מידית.

מדוע? מה פשענו?

ישנם כמה "פשעים נוראיים" שבצענו:

1)      שמנו כסף בצד. כלומר הוצאנו מהמחזור כסף. למעשה הקטנו את מהירות מחזור הכסף (ראה פוסטים קודמים שלי). כעת יש פחות כסף זמין לכיסוי חובות במשק. דפקנו את החבים (עבור כל שקל בזכות מישהו חייב שקל) וכעת החבים מרגישים לחץ, מתייבשים המקורות לתשלום החובות.

2)      אומנם רמת החיים עלתה, כלומר יש לנו יותר זמן לעצמנו ולילדים שלנו, אנחנו בריאים יותר, אנחנו ישנים יותר, השינה שלווה יותר, הצלחנו אפילו להתגבר על בעיה רפואית שמציקה לנו שנים רבות בשל הפנאי שיש לנו. אבל באופן פרדוכסלי, במדדים הכלכליים ירשם שרמת החיים של האוכלוסיה פחתה!!! משום שצרכנו פחות. תוצר לאומי גולמי קטן יותר. הביטוי הוא שדפקנו את החברים שלנו משום שלהם פתאום אין כסף. הקבלן נתקע עם הדירה, חנות לבגדי היוקרה פשטה את הרגל, והסופר ממול נאלץ לפטר עובדים. המשק מצטמצם.

3)      כשהמשק מצטמצם מתחיל גל פשיטות רגל, הבנקים שמצד אחד מקבלים פקדונות שיוצאים מהצד השני כהלוואות, לא מסוגלים להחזיר את הפקדונות. אהה.... זה כבר מצב חירום. הבנקים לידיעתכם הם המוסדות הכי חשובים במדינה. יותר ממשרדי הממשלה, ויותר מהאזרחים.

אז לאחר שראינו לאן הוביל הרצון התמים שלכם לנוח מהעמל, עכשיו נבין איך הבנק המרכזי הודף בקלילות את המחשבות המטופשות שלכם. לנוח... באמת, לא חינכו אתכם שלעמל יולדתם?

אני מניח שחלק מכם ניחש כבר. הבנק המרכזי מדפיס כסף. הוא בתחילה יעשה זאת באופן מוסווה ואפקטיבי. הוא יוריד את הריבית. הורדת הריבית למעשה תגרום לאנשים לשחרר כסף מהפקדונות והחסכונות, והכסף יתחיל לזרום למשק. לעיתים הריבית כבר ממילא במינימום. אל דאגה במיקרים כאלה לבנק עוד אמצעים יעילים. הבנק המרכזי יכול לקנות דולרים (בעבור שקלים שהודפסו), הבנק המרכזי יכול לקנות אג"ח מדינה ואפילו פרטי, הבנק המרכזי יכול להלוות לממשלה כסף (בוצע בשנות השמונים בישראל).

אולי חלקכם אומרים, או קיי, שידפיס כסף אנחנו נישאר לנוח בבית. אבל הדפסת כסף מדללת את החיסכון שלכם, לפתע הכסף ששמתם בצד נעלם. כלומר השטרות עדיין שם, אבל הם לא שווים שום דבר. תצטמצמו ככל הניתן, עדיין אתם צריכים כסף. הילדים צריכים לאכול לא? הבנק המרכזי אומר לכם חברים בעדינות – קום בחור עצל וצא לעבודה.

נכון שלא עומד מאחוריכם נוגש מצרי ומצליף בשוט על גבכם. אבל השיטה של הבנק המרכזי יעילה לא פחות, אם כי יותר עדינה.

אז בפרוס הפסח, חג החירות 2011, החלפנו נוגשים מצריים קשוחים, בפקידים אפורי שיער וממושקפים אי שם בירושליים. אומנם מצבנו הוטב, אל נשארנו עבדים.

חג חירות שמח לכולם.