דוגמא להשקעות של כספי הפנסיה

"כך הפך דנקנר השקעה של 150 מיליון שקל לאימפריה של 167 מיליארד שקל" - לפי ח"כ ענת וולף.

מדוע גורם שלישי (טייקון) יכול להלוות מכספי הפנסיה שלי ללא ביטחונות מספקים ? האם לא עדיף לקבל תשואה בטוחה מהמדינה ולהבטיח את כספי הפנסיה ( אג"ח מיועדות) במקום מימון טייקון זה או אחר? מדוע אני לא יכול לקבל הלוואה מכספי הפנסיה שלי ולשלם את הריבית לעצמי ?

לקראת יום העצמאות - הפרדוקס של זמננו

קישור

לקראת יום הזיכרון

לקראת יום הזיכרון נזכרתי במורשות קרב ובגיבורי ישראל שבזכותם אנו נמצאים פה היום. הסיפורים הינם רבים ומדהימים כאשר האומץ והגבורה הנם נחלתם של החיילים והקצינים הפשוטים ( אבל לא רק) שנשלחו לקרבות לפעמים ללא מידע נרחב על כלל המלחמה אלא עם שביבי מידע מקומי ועדיין בזכות החלטות מקומיות ואומץ רב ניצחנו ושרדנו את מלחמות ישראל.
אבל בזמן שרבים נלחמו, נהרגו ונפצעו ישנם אלו שיודעים להתעשר.  זכור לי בעיקר המקרה של מתעשרי קו בר לב שבגלל החופזה בהקמתו סופקו עבודות לקבלני עפר ולבעלי טרקטורים ללא מכרזים ובמחירים מופקעים. כמעט כל מי שנבחר לביצוע העבודות הפך לעשיר ( ואפילו אף לטייקון לאחר מספר שנים).
מסע בעקבות אצולת הממון: שנות ה-70. מתעשרים מבר לב
וממליץ לקרוא גם את המיוחסים שנכתב ע"י שמואל פרנקל ושמשון ביכלר.

ספקולציות על מתכת הכסף

ירידה של 25% בכסף ב 4 ימים.
קישור

לכבות את הנורה

אני זוכר סיפור שחבר העובד כמהנדס מערכת בחברת היי טק סיפר לי.  החברה בה עבד פיתחה מוצר מורכב מאוד. כדי להבטיח את איכות המוצר הם דאגו לנטר כל מידע רלוונטי ולספק מידע ב  Logs והגדירו ספים רבים לAlarms כולל נורות לד אדומות המחוות על Alarm קיים. כאשר המוצר הושק נורת הלד האדומה לא פסקה מלהידלק דבר שהטריד מאוד את הלקוחות. מהנדסי החברה ניסו למצוא  המקור לבעיות ובכל פעם שפתרו בעיה אחת בעיה אחרת נוצרה (יש לזכור שהמערכת מורכבת מאוד) והנורה האדומה החלה לדלוק, הדבר המשיך להטריד את הלקוחות והבינו כי המוצר שקנו אינו אמין ומהנדסיו אינם מצליחים למצוא את המקור לבעיותיו ( bugs ). לאחר תקופה קצרה הבינו מהנדסי החברה כי אם לא יפתרו את כל הבעיות הלקוחות יבטלו את כל הזמנותיהם. לכן הוחלט על הפתרון הפשוט הבא: להפסיק להדליק את נורת הלד האדומה ולבטל את החיווים השונים על כך שישנה בעיה. לפתע, הלקוחות היו מרוצים ונראה כי החברה חוזרת לפסי האמינות הרצויים.
לאחר מספר חודשי שימוש במוצר ללא כל דופי החלו הבעיות, המוצר נדם ללא סיבה במספר מקומות, במקומות אחרים הפסיק להגיב, ירידה בביצועיו הורגשה והמוצר הפך למוצר סוג ב' (אם בכלל היה שמיש)..... את סיפור הנ"ל אפשר להמשיך עוד ועוד אך אני חושב שהרעיון ברור.
השאלה אשר אני שואל את עצמי האם לא כך נראה עולם הרפואה שלנו? כאשר אדם מגיע לרופא עם כולסטרול גבוה ( דבר הזהה לנורה האדומה), האם הרופא דואג לפתור את המקור לבעיה או רק להעלים את הסימפטום ( הורדת הכולסטרול באמצעות כדורים). האם המחלה או חוסר האיזון שגרם לעלית הכולסטרול טופלו ? או שמא רק מנסים להסתיר את החיווי ? מה יקרה חודשים או שנים אח"כ, האם הבעיה/מחלה תפתר ? ואם לא, האם יצוצו סמפטומים או כשלים נוספים ? אין לי תשובה לשאלות אלו....

ציטוט מהספר Healing the Gerson way / תודה לקורא הנאמן

ציטוט מהספר Healing the Gerson way מאת שרלוט גרסון - שיטה לריפוי סרטן ומחלות כרוניות רבות (בתרגום חופשי שלי):

שאלה: אם השיטה כה יעילה, מדוע היא לא מוכרת ע"י המימסד הרפואי?

מערכת הרפואה הארותודוכסית העכשווית נשלטת בידי אינטרסים עצומים ורבי עוצמה של חברות התרופות. הם אפילו שולטים, דרך תרומות משמעותיות, בבתי הספר לרפואה, ובחומר הנלמד בהם: תרופות תרופות ועוד תרופות לדיכוי הסימפטומים. תרופות מסוג זה לעולם לא מרפאות, והתוצאה - מחלות ניווניות כרוניות שמכונות "חשוכות מרפא".

שיטת גרסון מפסיקה לחלוטין שימוש בתרופות, וכתוצאה את מכירות התרופות, ע"י ריפוי הגוף והסיבה האמיתית למחלה: הפרעה במטבוליזם, היחלשות המערכת החיסונית, ובפגיעה באיברים החיוניים.

הפנסיה שלכם מופרטת , וזו הבעיה

כתבה של מירב ארלוזרוב
כתבה טובה שמסכמת את הסוגיות הבעיתיות בחסכון הפנסיוני.
אבל אינני מסכים עם נקודה מסוימת שמירב העלתה :
"גם אחרי שזוהתה הבעיה, מסוכן מאוד להיחפז בהסקת מסקנות על הפתרונות. המסקנה המסוכנת ביותר היא זו שיש להחזיר את הגלגל אחורה, ולחזור לכך שהמדינה תנהל את החיסכון הפנסיוני (באמצעות הנפקה של איגרות חוב ממשלתיות ייעודיות לחיסכון הפנסיוני). משמעות ההצעה הזאת היא הלאמת שוק ההון הישראלי, ובפועל גדיעת פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה בישראל. כלכלה מודרנית, צומחת ומתפתחת מחייבת שוק הון מודרני, מפותח ומשגשג - ואסור לרגע לטעות בכך"

דבר ראשון, החזרת הגלגל אחורה תשרת את המטרה המרכזית של החיסכון הפנסיוני והיא מתן חיסכון פנסיוני. בראש ובראשונה עלינו לדאוג לחוסכים ולהבטיח עבורם קיצבה או סכום הוני ראוי בגיל הפנסיה. לכן הנפקת אג"ח יעודי ובעל עמלות מצומצות הינו פיתרון נהדר לכך. המצב הנוכחי למעשה מעשיר בעיקר את מנהלי הפנסיה המוסדיים ואת מקבלי ההלואות הגדולים ולא מבטיח את חסכונם של החשובים מכל והם החוסכים לפנסיה.
דבר שני, הטענה כי הדבר יגרום לגדיעת פוטנציאל הצמיחה  של הכלכלה בישראל, צריכים לבחון מי באמת הגורמים שנהנים מצמיחה זו: 5 טייקונים או כלל הציבור. להערכתי התשובה הינה ברורה. כמו כן, אינני בטוח שברצונו ליצר צמיחה שבמרבית המיקרים מתבססת על סיכון גבוה הגורם למחיקות אחת לכמה שנים.

הקשר ההדוק בין חברות התרופות למערכת הבריאות

 קישור

השקעות פנסיוניות

מירב ארלוזרוב מציגה כי מרבית ההשקעות הפנסיוניות באג"ח ובמניות זורמות לחברות של 5 טייקונים.
הדבר לכאורה נראה מסוכן ומרגיז. כמובן שצריך לשים לב שהסיכון אינו על הגוף המוסדי (בניגוד למצב שבנק נותן הלוואה) אלא מתפזר בין כל בעלי החיסכונות הפנסיונים. אולי הסיכון בהשקעה ב 5 טייקונים מוצדק כיוון שהתשואות שנקבל הינן עדיפות. אך מתברר (כפי שראינו ב 2008 ) שהסיכון בהשקעה בשוק המניות והאג"ח ובפרט ב 5 הטייקונים גורם להפסדים גדולים עבור החוסכים ולאורך זמן ארוך התשואות אינן עדיפות על תשואת אג"ח מיועד של המדינה. בעשור האחרון הוקטן אחוז האג"ח היעודי שקרנות הפנסיה מחזיקות מ 70% ל 30%, נתח זה של 40% עבר ברובו להשקעה ולהלוואות לחברות הנ"ל. הדבר מרגיז ומוביל את רובנו לשנוא את הטייקונים אוכלי החינם.אך להערכתי אין בכך שום טעם. מה שעלינו לעשות זה לבחון מדוע אותם טייקונים יכולים לקחת הלוואות ובמרבית המקרים ללא ביטחונות מספקים בזמן שרוב הציבור אינו יכול לעשות זאת. רוב הציבור נשלח לגופים הבנקאים לקבלת הלוואות יקרות יותר ובאמצעות בטחונות מלאים.לדעתי, אין לתת כל הלוואה לכל גורם ללא ביטחונות מספקים גם אם אותו גורם הוא דמות מפורסמת ובעלת עוצמה כלכלית שיכול להבטיח את עתידו הכלכלי של נותן הלוואה בנוסף לכך סביר להניח כי המדינה כפי שעשתה בעבר הינה צרכיה להגדיל את אחוז האג"ח היעודי המסופק לחוסכי הפנסיה, בכך להוריד גם את עמלות הניהול ולהבטיח את עתידם הכלכלי של היוצאים לפנסיה.

פלואוריד במים

פול קונט על פולואריד במים
ומה קורה לעיריה שמסרבת להוסיף פלואור למי שתיה

כיצד מקימים תעשיה של 80 מילארד דולר

רווח קטלני

ארה"ב חושבת שכולנו מטומטמים

קישור

רווחי מלחמה דיבדנדים של שלום

הסתכלות מעט שונה על הכלכלה.
ספרם של יהונתן ניצן ושמשון ביכלר

תודה לכל הקוראים הנאמנים של כסף נעלם

בזכותכם מספר הקוראים היומי גדל פי 5 לאורך החודש האחרון ! תודה !
אם התוכן בכסף נעלם מועיל ותורם לכם, אנא שתפו גם את חבריכם. גם להם מגיע תוכן איכותי יותר ( אני מקווה) מהתוכן שהמדיה הסטנדרטית מאכילה את כולנו. המידע בכסף נעלם אף יכול לחסוך לכם ולהם כסף רב בשימוש נכון.
אנא המליצו על רישום לאתר באמצעות הזנת כתובת הדואר האלקטרוני כדי לקבל עידכונים שוטפים אבל גם קישור לאתר בפייסבוק או בדואר יעשה את העבודה.

שוב תודה !  
מחפש הכסף.

הסוף הידוע של כל מטבע

בהתבסס על השיטה המוניטרית הנוכחית ידוע מה סופו של כל מטבע ( רמז: בפח).
כתבה נחמדה של עמי גינזבורג על הנושא

מה שמדהים שבכל דור ודור משכנעים אותנו שוב ושוב לסמוך על השיטה ואנחנו קונים זאת שוב ושוב ( פריאריים לא מתים). אין אפילו מטבע אחד בעולם שהחזיק מעמד לנצח ( מלבד אולי הזהב). אבל בזכות הזיכרון הקצר שלנו, חוסר היכולת ללמוד מן העבר ושיתוף פעולה של המדיה ומערכת החינוך מלמדים אותנו אחרת...