ביתנו

Home

אולי האיסלנדים מבינים משהו שאחרים אינם מבינים ?

קישור

פישר והבנקאים

פישר והבנקאים
ומי לא מפחד מבועת נדל"ן

האם מסחר יומי עובד?

כתבה של ינון אריאלי

אזהרה - חוזים, נגזרים, “סלים", ניירות ערך עוקבים / תרומתו של ע'

לקוראים המסורים של בלוג "מחפש הכסף”, אני מעוניין לתת טיפ קטן שבעיני שווה הרבה.

לאורך השנים התפתחו סוגים יצירתיים ביותר של ניירות ערך. הניירות האלה לכאורה מאפשרים למשקיעים להינות מפירות השקעה בלי "להזיע". לדוגמא אם ברצוני להשקיע בחיטה, אין לי צורך לקנות שדה ולגדל חיטה. אני לא צריך לקנות פיזית את החיטה, אני אפילו לא צריך ליצור קשר עם חקלאי ולעשות איתו הסכמים על החיטה. כל שאני צריך לעשות זה לקנות חוזה על החיטה. לבחירתי יש גם ניגזרים על החיטה. אני יכול להרוויח מירידת מחיר החיטה, ועליית מחיר החיטה, ואני יכול אפילו להרכיב קומבינציה שתאפשר לי להרוויח אם מחיר החיטה נשאר קבוע. מזכיר לכם משהו? לי זה מזכיר הימורים. אבל זו לא הבעיה.

כיצד מתרחש פלא ההשקעה הקלה? ישנה בורסה לסחורות שמאפשרת לסוחרים להשקיע\להמר על מחירי החיטה. בוא נרד רגע ליסודות ההשקעה הזו. נניח שאנחנו קונים חוזה לונג על חיטה, כלומר נרוויח אם מחיר החיטה יעלה. הצד שמוכר לנו חושב שמחיר החיטה ירד ולכן הוא מוכן למכור לנו את החוזה. אבל מעבר לכך הצד אמור להיות בעל בטחונות, כלומר אם מחיר החיטה יעלה, יהיו לו אמצעים לתשלום החוזה. איזה בטחונות יכולים להיות למחיר חיטה? אני גורס כי רק החיטה עצמה יכולה לשמש ביטחון. משום שמחיר החיטה בלתי מוגבל, וכל כמות כסף לא יכולה להוות ביטחון לקפיצה במחיר החיטה. בנוסף בחלק מהסחורות הסוחרים זכאים לממש את החוזים ע"י לקיחת הנכס הפיזי, כמו במתכות יקרות.

האם כל עושי החוזים מחזיקים בבטחונות מתאימים? הערכה שלי היא שלילית. ישנם פרסומים רבים באינטרנט שמספרים על מניפולציה במחירים דרך הבורסה לסחורות, מבלי שעושי החוזים יחזיקו בבטחונות מתאימים. בעיקר המתכות יקרות.

מה קורה בהיפר-אינפלציה לשוק הנגזרים? המחירים של כל הסחורות עולים דרמטית. לפתע עושי החוזים ידרשו לממש את הבטחונות ברשותם על מנת לכסות את החוזים. בתחילה עושי החוזים יממשו את הנכסים שברשותם, אולם בהמשך הם יתקלו בגרעון ולא יוכלו לכסות את ההתחיבויות. בנוסף, דורשי הסחורות שמבקשים לקבל את החוזה בנכס הפיזי, יבינו שזה בעצם בלוף, אין כיסוי להתחיבויות.

בנקודה זאת צפויה להתרחש קריסה של שוק הניירות המבוססים על סחורות. הניירת שאמורה לעקוב אחר הסחורות תאבד לחלוטין את ערכה. כל הסלים למינהם, הנגזרים והחוזים על הסחורות יתאדו ויעלמו.

מתי זה יקרה? אני לא יודע, אבל להערכתי כבר היום הסיכון בהשקעה מסוג זה גדול. הדבר כמעט קרה בסוף 2008. הבנק הפדרלי עצר את הנפילה של שוק הנגזרים משום לקח על עצמו את מרבית  ההתחיבויות של הבנקים. מאז עברו כבר כמעט שלוש שנים. יציבות הבנק הפדרלי התערערה, ואת הנפילה הבאה אין אפשרות לעצור באותו אופן.

חיסכו לעצמכם מפח נפש ועזבו את כלי ההשקעה האלה. אין לכם שום אפשרות לבדוק את מהימנותם.

ההיסטוריה של הכסף, הלוואות, אג"ח ושוק המניות.

4 קטעי וידאו בני שעה כל אחד.
חלק 1
חלק 2
חלק 3
חלק 4

מומלץ !

הלוואה מקופת גמל - כלי נהדר אבל השאלה עבור מי ?

רקע

עמיתים בקופות גמל ( ביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות) חוסכים כל חייהם להבטיח את עתידם הפיננסי ( לגיל הפנסיה או לארועים אחרים מוקדמים יותר). המדינה מיטיבה עם חיסכון זה ע"י מתן הטבות מס ( דחייה ו/או פטור ממס).
כמו כן, אותם עמיתים נדרשים לעיתים לקחת הלוואות או לגייס הון לצרכים שונים כגון קניית דירה, קניית רכב, אירוע משפחתי גדול ועוד.
לעמית החוסך הנדרש לקבל הלוואה ישנן מספר אפשרויות : לגייס הון מחסכונותיו הלא פנסיונים ( לעיתים הון זה לא קיים), לקחת הלוואה מגוף בנקאי ולשלם ריבית עבור תקופת ההלוואה , למשוך כספים מקופות הגמל שברשותו ובכך לפגוע בהטבות המס אשר קיבל או לקחת הלוואה מקופות הגמל לחיסכון הפנסיוני שברשותו ולשלם ריבית למנהל קופת הגמל או לבנק המתפעל ( מבלי לפגוע בהטבות המס). פרטים נוספים על התנאים לקבלת הלוואה מקופת גמל ניתן למצוא בקישור זה.
בכל הדרכים הנ"ל למעשה נפגע העמית החוסך אשר צריך לגייס הון: בתשלום ריבית לגורם חיצוני, פגיעה בהטבות המס שלו או ויתור על קבלת ריבית עבור ההון הלא פנסיוני שחסך.

האבסורד

כמעט כל אזרח במדינה הינו בעל קופות גמל לחיסכון פנסיוני בזמן שבאותה תקופת חיסכון הוא נדרש לקבל הלוואות לצרכים שונים ( הצורך המרכזי הינו משכנתא לדירה).  המצב הנוכחי יוצר מצב שאנחנו צריכים לשלם ריבית לגורם חיצוני עבור קבלת הלוואה ( משכנתא, הלוואה בנקאית) בזמן שלמעשה ברשותנו חיסכון אשר שימוש בכספיו ללא פגיעה בהטבות המס אינו אפשרי ללא תשלום ריבית לגורם חיצוני אחר ( מנהל הקרן או הבנק המתפעל) וזאת לאחר שכבר שילמנו דמי ניהול לאותו מנהל קרן !
הדבר דומה בדיוק למצב שהבנק מתקשר אליי ומציע לי לקחת הלוואה חדשה לכל מטרה בזמן שברשותי חסכונות בפקדונות באותו בנק ! כלומר הבנק מעוניין לתת לי ריבית נמוכה עבור חסכונותי ולקבל ריבית גבוהה עבור הלוואה על בסיס החיסכון שלי ! ( ותאמינו לי - זו המציאות).

אז מה צריך להיות ?

למה על החוסך לשלם ריבית לכל גורם חיצוני אחר עבור מתן הלוואה בזמן שברשותו למעשה חיסכון (פנסיוני) אשר שייך לו ? מדוע על החוסך לקחת משכנתא מן הבנק ולשלם ריבית היכולה להגיע בערכה לסכום הזהה לקרן ! מדוע החוסך בנסיון קבלת הלוואה מקופת גמל צריך לשלם הריבית למנהל הקרן עבור קרן שהיא למעשה שייכת לחוסך ולא למנהל הקרן !?

הפיתרון הנכון הינו למעשה הלוואה מקופת גמל ותשלום הריבית לקופת הגמל ולא לגוף המנהל. כך החוסך למעשה ישלם לעצמו את הריבית בזמן זהוא ממשיך להנות מהטבות המס. בדרך זו למעשה גם לא נדרש לשלם למנהל קופת הגמל עמלה עבור ניהול הכסף ובכך לחסוך כסף רב נוסף. במקרה של הפסקת תשלומים עבור ההלואה החוסך למעשה פוגע רק בעצמו ( איבוד הטבות המס וחסכונותיו הפנסיונים) כך שאין למעשה מקום לרמות את עצמו....
יש לציין שבמרבית המקרים הריבית אשר תשלם לעצמך תהיה גבוהה לאורך זמן מהתשואות נטו שיספקו לך המנהלים הכוכבים בקופות הגמל.
אז מתי מתחילים ?


נ.ב. במקרה כפי שתיארתי בו אני משלם ריבית לעצמי אפילו אני מוכן לקחת משכנתא !

לחץ רב בקרב נגידי הבנקים המרכזיים

ברננקי
פישר

האם אנחנו לפני ברבור שחור ?

מאמר מרתק של הנגיד על מסקנות המשבר העולמי האחרון

אני נדהם כל פעם מחדש מהתירוצים שמספקים נגידי בנקים מרכזים ומובילי מדיניות כלכלית אחרים על כיצד המשבר הפתיע אותם, כיצד הכלים שברשותם מוגבלים, אודות הדרישה לחזק את מעמדו ואת סט כליו של הבנק המרכזי, אודות התפקיד המרכזי של הבנק המרכזי למתן משברים ולצאת מהם ( משברים שבמרבית המקרים הם יצרו), אודות הצורך של הבנק מרכזי להתערב בכל תחומי חיינו וכמובן הצורך בשימור וחיזוק השיטה המונטרית הנוכחית.

אני משוכנע שללא בנק מרכזי הבועות הפיננסיות לא היו מגיעות לממדים אשר הבנקים המרכזים יצרו ויוצרים וכוחות השוק היו עושים עבודה טובה בהרבה מכל בנק מרכזי בעולם. אבל מצד שני ישנם גורמים שמרוויחים מקיומו של הבנק המרכזי ולעולם ידאגו שישאר וידאג לזרימת כסף וניפוחו על פי הצורך ( שלהם).

המאמר

מעט היסטוריה על כסף, דולר והבנק המרכזי

עצמאי או שכיר

לאחרונה נתקלתי במספר לא קטן של חברות/יוזמות/אנשים/תפוצות מיילים/ספרים/הרצאות הממליצים לכל מי שמעוניין לשמוע אותם ( ולשלם על כך כסף לא קטן לעיתים קרובות) על מעבר ליזמות (להיות עצמאי) ממשרת שכיר. הטענה המרכזית בדר"כ מתבססת על כמה טוב להיות עצמאי (בן חורין) לעומת שכיר (עבד) אבל ישנן טענות נוספות כגון יצירת סיכוי בלהרוויח הרבה כסף ( שלא קיים כשכיר), מימוש עצמי ועוד. הטיעונים לרוב נשמעים הגיונים ביותר בעיקר כאשר הם מלווים בדוגמאות של סיפורי הצלחה.
כמו כן, בשוק התעסוקה הנוכחי שכיר המוצא עצמו מפוטר לאחר גיל 40-45 יתקשה מאוד למצוא עבודה חדשה ( עובדה שלדעתי דורשת טיפול גורף) והדבר אף לא תלוי ביכולתיו ובטיבו של המפוטר !  לעומת זאת עצמאי אינו צריך אף אחד שיסכים לקבל אותו לעבודה והוא תלוי רק בעצמו ( ובהון עצמי) ולמעשה מגבלת גיל במקרים רבים אינה קיימת.
מצאתי לנכון לרשום רשומה אודות תופעה זו כיוון שלדעתי היא יכולה להיות מסוכנת עבור רבים בזמן שהיא יכולה להיות מצוינת עבור אחרים. במקרים רבים מעבר ממשרת שכיר ליזמות עצמאית דורש הכנה רבה, אופי מסוים, רעיון לעסק מכניס וטוב וכמובן גם ביצוע נהדר. לא כל דבר שאנחנו אוהבים לבצע כתחביב יכול לההפך לעסק מכניס. נסיון להוריד לחצים ושעות עבודה ע"י הכנסה גבוהה יותר לשעה כעצמאי תתגלה במקרים רבים כמשרה תובענית יותר בשעות ובלחץ נפשי גדול.
לסיום, בניגוד לטענה כי לעצמאי ישנם הטבות ותנאים שלא קיימים עבור השכיר, ישנם תנאים רבים המייטיבים עם השכיר.
אז רגע לפני שהשתכנעתם לעזוב את משרת השכיר שלכם, עצרו וחישבו....

כל מה שצריך לדעת על משכנתא

קישור

קופות גמל בלוף

קישור

העשירון התחתון בגלובס TV תוכנית 39

קישור

חג החירות / ע'

בפרוס הפסח אנחנו מברכים שיצאנו מעבדות לחירות. לכאורה אנחנו אנשים חופשיים במדינה דמוקרטית. אבל בחינה מדוקדקת יותר תגלה שאנחנו עדיין אזוקים בשלשלאות בכל צעד שלנו.

הכיצד? דרך הכסף.

נניח שחסכנו בזיעת אפנו ושמנו כסף בצד על מנת שנוכל לנוח קמעה מהעמל. החלטנו לצרוך פחות ולנוח יותר. קיצצנו בהוצאות, אנחנו אוכלים מזונות זולים יותר, עברנו לדירה   קטנה יותר,אנחנו עושים ספורט בבית ובחוץ (בלי חדרי כושר יקרים), אנחנו מבלים בבית בחברת הילדים בני המשפחה והנכדים. ונניח שחלק משמעותי מהעם החליט לעשות כך. מה התוצאה? זה ישמע מעט מוזר, אבל המערכת הכלכלית מתחילה לקרוס מידית.

מדוע? מה פשענו?

ישנם כמה "פשעים נוראיים" שבצענו:

1)      שמנו כסף בצד. כלומר הוצאנו מהמחזור כסף. למעשה הקטנו את מהירות מחזור הכסף (ראה פוסטים קודמים שלי). כעת יש פחות כסף זמין לכיסוי חובות במשק. דפקנו את החבים (עבור כל שקל בזכות מישהו חייב שקל) וכעת החבים מרגישים לחץ, מתייבשים המקורות לתשלום החובות.

2)      אומנם רמת החיים עלתה, כלומר יש לנו יותר זמן לעצמנו ולילדים שלנו, אנחנו בריאים יותר, אנחנו ישנים יותר, השינה שלווה יותר, הצלחנו אפילו להתגבר על בעיה רפואית שמציקה לנו שנים רבות בשל הפנאי שיש לנו. אבל באופן פרדוכסלי, במדדים הכלכליים ירשם שרמת החיים של האוכלוסיה פחתה!!! משום שצרכנו פחות. תוצר לאומי גולמי קטן יותר. הביטוי הוא שדפקנו את החברים שלנו משום שלהם פתאום אין כסף. הקבלן נתקע עם הדירה, חנות לבגדי היוקרה פשטה את הרגל, והסופר ממול נאלץ לפטר עובדים. המשק מצטמצם.

3)      כשהמשק מצטמצם מתחיל גל פשיטות רגל, הבנקים שמצד אחד מקבלים פקדונות שיוצאים מהצד השני כהלוואות, לא מסוגלים להחזיר את הפקדונות. אהה.... זה כבר מצב חירום. הבנקים לידיעתכם הם המוסדות הכי חשובים במדינה. יותר ממשרדי הממשלה, ויותר מהאזרחים.

אז לאחר שראינו לאן הוביל הרצון התמים שלכם לנוח מהעמל, עכשיו נבין איך הבנק המרכזי הודף בקלילות את המחשבות המטופשות שלכם. לנוח... באמת, לא חינכו אתכם שלעמל יולדתם?

אני מניח שחלק מכם ניחש כבר. הבנק המרכזי מדפיס כסף. הוא בתחילה יעשה זאת באופן מוסווה ואפקטיבי. הוא יוריד את הריבית. הורדת הריבית למעשה תגרום לאנשים לשחרר כסף מהפקדונות והחסכונות, והכסף יתחיל לזרום למשק. לעיתים הריבית כבר ממילא במינימום. אל דאגה במיקרים כאלה לבנק עוד אמצעים יעילים. הבנק המרכזי יכול לקנות דולרים (בעבור שקלים שהודפסו), הבנק המרכזי יכול לקנות אג"ח מדינה ואפילו פרטי, הבנק המרכזי יכול להלוות לממשלה כסף (בוצע בשנות השמונים בישראל).

אולי חלקכם אומרים, או קיי, שידפיס כסף אנחנו נישאר לנוח בבית. אבל הדפסת כסף מדללת את החיסכון שלכם, לפתע הכסף ששמתם בצד נעלם. כלומר השטרות עדיין שם, אבל הם לא שווים שום דבר. תצטמצמו ככל הניתן, עדיין אתם צריכים כסף. הילדים צריכים לאכול לא? הבנק המרכזי אומר לכם חברים בעדינות – קום בחור עצל וצא לעבודה.

נכון שלא עומד מאחוריכם נוגש מצרי ומצליף בשוט על גבכם. אבל השיטה של הבנק המרכזי יעילה לא פחות, אם כי יותר עדינה.

אז בפרוס הפסח, חג החירות 2011, החלפנו נוגשים מצריים קשוחים, בפקידים אפורי שיער וממושקפים אי שם בירושליים. אומנם מצבנו הוטב, אל נשארנו עבדים.

חג חירות שמח לכולם.

חג שמח ושנצא מעבדות לחירות

בועת נדל"ן חמורה בישראל

יש לי שתי חברות. האחת טובה והשניה טובה.

יש לי שתי חברות: חברה א' וחברה ב'.

את שתי החברות הקמתי יחדיו ושתיהן עוסקות בתחום זהה. למעשה שתיהן מייצרות את אותם מוצרים ומתחרות על שוק זהה. בשתי החברות השקעתי 1000 ₪ לאורך השנים עד אשר החלו להיות רווחיות ויצרו עבורי הכנסה קבועה של 100 ₪ לשנה מסך הכנסות של 1000 ₪.

יום אחד החלטתי להנפיק את חברה ב' בבורסה המקומית. נאמר לי שכדאי לצאת להנפקה כדי שאגייס כסף לצמיחת החברה.  בזמן ההנפקה התחום בהן עסקו החברות היה לוהט והבורסה היתה אופטימית. השווי של החברה נקבע ל 10,000 ₪ ולכן החלטתי להנפיק 30% מן המניות.  כלומר לאחר ההנפקה נותרתי עם 70% החזקה ושליטה בחברה ולקופת המזומנים שלי נוספו 3000 ₪ ( פי 3 מהשקעה שלי לאורך השנים).

למעשה העסקים באותן שתי חברות נשארו דומים גם לאחר ההנפקה ושתיהן המשיכו להיות רווחיות מיד לאחר ההנפקה של האחת. כדי להצדיק את גיוס הכסף בחברה הציבורית נאלצתי לגייס מנהלים בכירים חדשים שיביאו לצמיחה וכמובן הנפקתי מניות נוספות כדי שאוכל לגייס את המנהלים הטובים ביותר. באותו זמן חברה א' הפרטית המשיכה להתנהל בצורה דומה.

לאחר זמן מה מצאתי את עצמי עם חברה א' רווחית כפי שהיתה וחברה ב' מפסידה. עלויות השכר של המנהלים החדשים היו יקרות שגרמו לשורת הרווח לההפך להיות שלילית. צמיחה לא נראתה בחברה ב' המונפקת. משום מה המשקיעים לא התלוננו כיוון שערך המניה עלה ב 50% לאורך השנה הראשונה וזאת למרות המעבר להפסד ודילול האחזקה של בעלי המניות הציבוריות ( הנפקתי כ 10% מניות למנהלים החדשים וגם כ 10% לעצמי על האנרגיות הנוספות שנדרשתי לספק עבור החברה הציבורית). למעשה אחזקת הציבור דוללה מ 30% לכ 10% תוך שנה אחת אבל ערך המניה עדיין עלה ( שווי החברה הכפיל עצמו פי 4.5 ).

לאחר שנה מכרתי כ 10% ממניות החברה כיוון שרציתי מעט מזומנים וקבלתי סכום של כ 4500 ₪ ( סכום השווה לערך של 45 שנות רווח בחברה הפרטית הדומה). כלומר עבורי אחזקה בחברה ציבורית זו הינה טובה בהרבה מהחברה הפרטית שמכניסה עבורי רק 100 ₪ שנה.  יתרה מזאת, החלטתי לחלק דיוידנד בערך של 100% מהכנסות החברה כיוון שבקופת המזומנים היו יותר מדי שקלים. ולכן קיבלתי 1000 ₪ נוספים כדיוידנד ( 10 שנות רווח).

שנה לאחר ההנפקה הבנתי שאכן שוק ההון והבורסה הינם כלים נהדרים לחלוקת העושר ( בעיקר מעבר עושרם של המשקיעים לעושרי שלי).

היה לי חלום

בחלום...

חבר התקשר אליי ואמר לי שיש מבצע נהדר בבנק: קנה בית כרצונך ואנחנו נשלם אותו עבורך.

"מה זאת אומרת" שאלתי.  חברי אמר שבבנק שלנו נותנים משכנתא על כל בית שאחפוץ ואפילו בערך של 110% או 120% מערכו כדי שיישאר גם כסף לקנות רכב חדש, נסיעה לחו"ל וסתם כסף כיס לבזבוזים.  "כן ברור" אמרתי.  הם בטח מחתימים אותך על התחייבות לכל החיים על סכומי החזר בלתי ניתנים לביצוע. " לא" אמר חברי, הערבון היחידי הינו הבית עצמו והם טוענים שבכל יום שלא תרצה להשתתף במבצע פשוט  תיתן להן את המפתחות של הבית ואין יותר התחייבויות. כמו כן, הם טוענים שכנראה בזכות המבצע מחירי הבתים יכפילו עצמם בשנתיים הקרובות ואז בקלות תוכל למכור הבית בכפול ממחירו ותוכל להחזיר את ערך המשכנתא לאחר שנתיים ותישאר עם רווח עצום !

"זה נהדר"  אמרתי. כן זה נהדר אמר חברי, הם אפילו לא דורשים כל החזר חודשי ב 3 השנים הראשונות ! כלומר יש לך תקופה של 3 שנים להשביח את ערך הבית ולמכור בתשואה מדהימה.

המבצע היה למעשה הצעה בלתי ניתנת לסירוב.  אבל לפני שהלכתי להשתתף במבצע התקשרתי לחבר אחר שעובד באותו בנק כדי לברר אם הפרטים אמיתיים. חברי העובד בבנק אישר שהכל אמת.

לכן ניסיתי להקשות עליו ולשאול כיצד הדבר יתכן וכיצד מרוויח הבנק מכך ?

"הדבר פשוט" ענה חברי.   למעשה אנחנו בודקים את יכולת ההחזר של הלווה ( ללא ידיעתו). במקרים ויכולת ההחזר הינה ללא עוררין, אנחנו יודעים שהריבית שאנו גובים שווה את הסיכון. "ומה קורה בשאר המקרים?" שאלתי.  זה הרבה יותר פשוט אנחנו יוצרים נייר ערך חדש ש 80% מערכו צמוד לאג"ח מדינה ושאר ה 20% הינו מקבץ של משכנתאות אלו.  "תסביר לי" ביקשתי. את הנייר הערך החדש שאנחנו קוראים לו פל"מ ( פריירים לא מתים) אנחנו מוכרים לך. "מה זאת אומרת, מעולם לא קניתי דבר כזה! " . כן, אנחנו מוכרים לך בלא ידיעתך. כספי הפנסיה שלך וכספי החסכונות שלך בקרנות ההשתלמות 'קונים את ניירות הערך הללו.  "מדוע?"  .  כמובן שאנחנו נותנים תשואה עדיפה על אג"ח מדינה בכ 1% ובסיכון דומה ( AAA ). "הכיצד ? הרי יש שם עירבוב של משכנתאות ללא יכולת החזר". כן כמובן, אבל חברות הדירוג מדרגות את הניירות הללו באותה רמת סיכון, כיון שאנחנו משלמים להן על דירוג ניירות ערך שאנחנו מנפיקים ( אבל רק לאלו שמדורגים AAA ). "ומנהלי הכספים שקונים את הניירות הללו לא מודעים ? ", שאלתי.  חלקם טיפשים, חלקם פשוט לא איכפת להם והחכמים פשוט מוכרים לגורם נוסף את הזבל הזה בתשואה נמוכה יותר ומרוויחים את פער התיווך.

"אז מה שאתה אומר הוא למעשה שלאורך זמן אני זה שלוקח את הסיכון על המבצע הנהדר של הבנקים ללא שום קשר אם אני אשתתף בו כקונה בית כן או לא ?".  "כמובן", הוא ענה. " האם אתה חושב שלבנק שווה לקחת סיכון?! איפה אתה חי ?! " .

לפתע התעוררתי מחלום בלהות זה? " האם זו מציאות או חלום " שאלתי את עצמי.

הצמדה של ערך הקצבה החודשית בביטוח מנהלים

לאור שאלות רבות בנושא ברצוני להבהיר נקודה זו. 
בניגוד לקרן פנסיה בה הקצבה החודשית הניתנת למבוטח שיצא לפנסיה צמודה למדד, המצב אינו דומה בביטוחי המנהלים.
בביטוחי המנהלים הקצבה החודשית צמודה להמשך תוצאות ניהול הכספים ע"י חברת הביטוח !
הקצבה החודשית למעשה מובטחת בערכה כל עוד חברת הביטוח תמשיך ותשיג תשואה של 4%. במקרה והתשואה תהיה נמוכה יותר הקצבה החודשית תיקטן ולהיפך.
דוגמא להסכם זה ניתן לראות בקישור המצורף בסעיף ו'. יתרה מזו מומלץ לקרוא סעיפים ז' וח'. ברצוני לציין שפוליסת ביטוח זו הינה רק דוגמא, אך הדבר נפוץ במרבית פוליסות הביטוח.
יתרה מכך, ישנן טענות רבות שמקדם הקיצבה יעלה בקרוב ל 300.  מקדם 300 למעשה מציין שריבית של 4% שנתית משולמת למבוטח כאשר הקרן שחסך כל חייו נשארת בידי חברת הביטוח. כפי שראינו חברת הביטוח מבטיחה את תשלום קיצבה זה כל עוד היא מצליחה להשיג בהשקעותיה תשואה זו ( אחרת התשלום החודשי יקטן).  מקרה כזה של מקדם קיצבה 300 היה יכול להקרא גניבה במקומות שונים בעולם...

מכירה בחסר עירום - תודות לקורא הנאמן ע.

שוק המניות מושך רבים וטובים. אני רואה אנשים מכל השכבות הסוציו-אקונומיות משקיעים בהתלהבות , ומקצים זמן יקר בטיפוח הכסף (או האשליות תלוי במשקיע).

הרשו לי להעביר לכם אזהרה קטנה, השקעה במניות דורשת מומחיות רבה.

נניח שהייתי נותן לכם לנהל מחר רפת, ללא כל הכשרה, ללא כל הסבר. כנסו ונהלו את הרפת. אני מניח שכעבור זמן מה מרבית הפרות ימותו בשל חוסר ניסיון וידע. לפי השקפתי שוק המניות הרבה יותר מסובך מרפת, ישנם מעטים שיצליחו בהשקעה, אבל המערכת בנויה על כך שרובכם תפסידו. בדומה לקזינו, רוב המשתתפים יפסידו, אבל הבית (הברוקר) תמיד ינצח. יחס רווח להפסד עבורכם - גרוע יותר בבורסה מאשר בקזינו. כשאתם משקיעים במניות, בנוסף לברוקר אתם מממנים בעלי השליטה בחברות שרובם מעוניינים אך ורק בכסף שלכם (יש גם חברות בודדות טובות - זה לא פשוט למצוא אותן, להיכנס ולצאת בזמן). בקזינו אתם צריכים לממן רק את הבית (הברוקר).

ונניח שאתם מיחידי הסגולה שיודעים להרוויח בבורסה. עדיין מחכות לכם מלכודות נוספות. על אחת מהן ארחיב מעט היום.

יש כאלה שמכנים את שוק המניות אשליה על אשליה. האשליה הראשונה היא שבאמת יש לכם חלק בחברה. האשליה השנייה שהכסף שלכם שווה משהו. אבל כל עוד כולם מסכימים לטפח את שתי האשליות אז אפשר להמשיך? לא בהכרח, כי יש הטוענים לעוד נדבך של אשלייה. מהו? בהנחה שהחברה הנפיקה כך וכך תעודות בעלות חלקית (מניות), התעודה (מניות) שקניתם בכספכם, ורשומה על שמכם בחשבון הברוקר שלכם בכלל לא קיימת.

כדי ללמוד על התופעה שוב ארחיק לדוד סם. אצל הדוד סם התופעה מוכרת. אנשים חקרו את העניין ופרסמו את מימצאיהם. בארץ פחות.

מהי מכירה בחסר?

שיטה לגיטמית לעשיית רווח בשוק יורד. משקיע לווה את המניות ומוכר אותן,וכעבור פרק זמן הוא קונה מחדש את המניות ומחזיר אותן בצירוף עמלה.

אם המחיר עלה? המשקיע מפסיד את העלייה. אם המחיר ירד – המשקיע מרוויח את הירידה.

אז מיהו העירום?

אם המשקיע ביצע בדיוק את אותה שיטה מבלי ללוות את המניות מראש, זהו מכירה בחסר עירום.

איך המשקיע יכול למכור מניות שאינן בידו? אם המשקיע הוא ברוקר, ויש לו רישיון למסחר בבורסה, הוא פשוט מזרים הוראת מכירה. המערכת בארה"ב אינה בודקת באופן מידי האם יש לו את המניות.

השאלה המתבקשת – מי שקנה מימנו את המניות יבקש לקבל איזה שהיא אסמכתא לא? מי מכם שקנה מניות ביקש אי פעם אסמכתא שהוא באמת קנה מניות? אני מניח שהתשובה ב-99% מהמקרים היא לא. מבחינתכם רישום מניות על שמכם בחשבון הברוקר זה מספיק. אבל הרישום בחשבון הברוקר לא בהכרח מייצג מניה אמיתית. אז מה הוא יכול לייצג? נגיע לזה בהמשך.

למה שהברוקרים יעשו כזה דבר? זה לב העניין של המכירה בחסר עירום. המוטיב המקורי היה להפיל חברות ולעשות מזה כסף בדרך יצירתית ולא חוקית. הכיצד?

חברת גידור מתלבשת על מניה במחיר סביר אבל עם קשיי נזילות,  מוכרת כמויות גדולות של מניות בחסר עירום, מפיצה שמועות שהחברה פושטת רגל, המשקיעים ששומעים את השמועות ורואים את הנפילה במחיר המניה נבהלים מוכרים מכל הבא ליד, מחיר המניה נופל. ברגע הזה חוזרת חברת הגידור וקונה בסנטים את אותה הסחורה שמכרה בכסף טוב. לאחר הקנייה הברוקר סוגר את ה"מינוס" במניות, והכל נראה טוב - המניות שנוצרו בידי הברוקר נעלמות, המשקיעים מרוששים, החברות באמת פושטות את הרגל – כי הן אינן יכולות לגייס כסף.  הערך שישב במניה עבר לחברת הגידור. האדמה פצתה פיה בלעה את ערך המניות, סגרה את פיה חזרה, ולא נודע כי בא אל קרבה.

הברוקרים התחרו על מתן שירות לחברות הגידור משום שהיקף הפעילות שלהן עצום.

מאחר וכמות המניות עליהן ניתן לבצע מכירה בחסר היוותה קריטריון מרכזי בבחירת הברוקר, הברוקרים התפתו להציע מכירת מניות שאינן ברשותן.

אם לא מתחילים לחטט באופן אינטנסיבי בעניין, קשה לדעת שקרה משהו בעייתי. אבל  מה הבעיה? ברגע שהברוקר מוכר מניות שאינן ברשותו, כאילו הנפיק מניות, ולמעשה הוא זייף מניות. ברור שלברוקר אין רישיון להנפיק מניות של חברות כלשהן. ברור שהנפקת מניות מדללת את כל שאר בעלי המניות, אפילו שהדבר נעשה לזמן קצר. אין וויכוח שהשיטה הזו לא חוקית ואסורה.

אז אם הפרקטיקה הזו בקושי משאירה עקבות מדוע היא כה בעייתית? חברות שממילא בבעיה יפשטו את הרגל, ונגמר העניין. אבל מה קורה כשחוזרים על התהליך שוב ושוב? קורות תקלות. למשל הברוקרים לא מעריכים נכון את חוסן המניה, הברוקר זורק לשוק את מקסימום המניות שבאפשרותו בלי לעורר חשד גדול מדי, והמחיר מסרב לרדת. הקונים מהצד השני אוספים את כל הסחורה. מה קורה בסופו של דבר? הברוקר מתייאש. אבל  לפתע נשארו כמויות גדולות של מניות שמעולם לא הונפקו ע"י החברה.  לפי חוקי המסחר בארה"ב הכסף והמניות צריכים להחליף ידיים תוך מקסימום 3 ימים. גוף בשם DTCC אוכף את הסליקה. אז מה קורה אם ברגע שצריך להחליף ידיים לא מגיעות המניות מהברוקר? לשם כך הומצא המונח Fail to deliver (או בקיצור FTD). במקום שכסף ומניות יחליפו ידיים, כסף ו-FTD מחליפים ידיים. ה-FTD נרשם תחת חשבון כללי של הברוקר שלכם, והוא משייך אותו לקליינט ספציפי.

ישנן גם טענות שחלק ממכירות Naked short נעשו בידיעה שלעולם לא יכוסו.

עד כמה FTD  נפוץ? הדיעות משתנות. ה- DTCC טוען שרק כ-1% מהעיסקאות נופלות בקטגוריה של FTD. לפי היקפי המסחר זה 6 מיליארד דולר ליום. לא מעט.

אבל פטריק בירן טוען שחלק גדול מהמסחר כלל לא עובר דרך ה-DTCC.  ניתן לבצע Ex-clearing כלומר סליקה מחוץ ל-DTTC ל-FTD. כך שלדבריו יש מצב שהתופעה מאוד נפוצה.

למי נאמין? לפני שתשיבו נוסיף נתון - ה-DTTC הוא גוף פרטי בבעלות הברוקרים.

מה לגבי עונשים לברוקרים סוררים? הרי כולם מודים בקיום התופעה הוויכוח הוא על התפוצה.

אז כן הברוקרים קיבלו עונשים, הגדולים שבינהם קיבלו עונש  של מאות אלפי דולרים בדר"כ. הקטנים יותר קיבלו עונש  של כמה מיליוני דולרים. יש כאלה שמשווים את העונש לדו"ח חנייה לשודד בנק.

הנושא הזה עמוק ורחב מעורבים בו עיתונאים, ברוקרים, רגולטרים, מנהלי השקעות, בעלי חברות, וכמובן אתם – משקיעים יקרים. אישית ,לאחר שהבנתי את הפרנציפ איבדתי עניין בו. מי שמעונין ללמוד, יש אנשים בודדים שנלחמים Naked short מלחמת חורמה. ניתן לקרוא את הגיגיהם בבלוגים שלהם ובפרסומים אחרים:

הבלוג של פטריק ביירן Deep capture

הסידרה Crime of the century שערך ג'ים פפלובה בנושא

ערך מורחב בוויקיפדיה בנושא

יש עוד כמה נקודות שצריך להביא בחשבון. גם אם הרשויות יאכפו ביד קשה איסור מכירה בחסר עירום, כל המניות שהם בחזקת FTD כיום לא נעלמות, והבעיה לא נפתרת. הם נשארים בחשבונות של משקיעים. כדי לפתור את הבעיה, צריך לתת למשקיעים מניה אמיתית שמחליפה את ה-FTD. אך מה קורה במידה וה-FTD מהווה חלק משמעותי מהמניות בשוק? נניח שהברוקר החליט לפתוח דף חדש ולהמיר את כל ה-FTD בחזקתו למניות. קודם כל הוא יקומם עליו את כל שאר הברוקרים שאינם ממירים את ה-FTD. אז נניח שהברוקר ממיר את ה-FTD בחשאי. הברוקר החליט להתחיל ממניה קטנה, מהר מאוד הוא יגלה שהוא כמובן מעלה את מחיר המניה מעלה מעלה, בפרופורציה לכמות המניות שהוא נדרש לקנות. אם ברשותו כמות רבה מדי של FTD הוא יקפיץ את מחיר המניה במידה כזו שהוא יאלץ לחדול מהקנייה. מלבד זאת אם כמות ה-FTD עולה על כמות המניות המונפקות, לא ניתן להמיר את ה-FTD במניות.

כעת חוזרת שאלת המימדים של הבעיה ביתר שאת. אם הבעיה קטנה, אז ניתן לפצות את המשקיעים ולסגור אותה בשקט. אם הבעיה גדולה בנקודה זמן מסוימת היא תפיל את כל שוק המניות לקרשים, וידרשו כמה עשורים כדי לשקם את האמון בשוק זה (אם בכלל כדאי לשקם את האמון, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר). למעשה אם הבעיה גדולה, הרשויות לא מסוגלות לעשות דבר, משום שפתיחת תיבת הפנדורה תוביל ממילא לנפילה טוטאלית של השוק. במקרה כזה עדיף לסחוב עד שהנושא יתפוצץ. מבחינת הברוקרים עדיף שה"פיצוץ" יפיל את המחירים לרצפה, אז תיהיה אפשרת לעשות "איתחול" לשוק משום שאף אחד לא יתעניין מה אמיתי ומה זיוף. אבל זה כבר לא יותר מספקולציה שלי, משום שניסיונותי להבין את היקף הבעיה נתקלו בחומת ערפל, ונותרתי עם תחושות בטן.

יש הטוענים כי לנפילה של 1929 תרמה אותה בעיה לדוגמא מר Gary J. Agguire  ולאחר הנפילה הגדולה התברר שכמות עצומה של מניות ללא כיסוי.

מאז 1929 חלפו שנים רבות, והתחלפו כבר שני דורות. האם כבר ניתן לחזור על אותה שיטה ולהפיל בפח אתכם משקיעים מסורים שקוראים דו"חות, לומדים כלכלה, שיטות ניהול, הערכה של חברות, קריאת דו"חות פיננסיים, ועוד ועוד..

רק אתם יכולים לענות לשאלה.

נקודה מעניינת נוספת מה קורה בארץ? פעם אחת ראיתי בעיתון אינדיקציה לכזאת פרקטיקה. אבל בתכל'ס אין לי מושג. אולי מי מכם שמשקיע את מיטב כספו במניות בארץ יכול להאיר את הנושא.

למשקיע האגדי ווארן באפט מיוחס שתמיד למד היטב והבין כל עסק בו השקיע. אני מוסיף לכם, שחשוב מאוד ללמוד מי רושם את ההשקעה שלכם, מה באמת רשום,  ואיך אתם מוודאים שאכן קיבלתם את מה שחשבתם שקיבלתם.