האם המחירים עולים ? / ע'

האם המחירים עולים?

אחת לתקופה העיתונים ואמצעי התקשורת זועקים שהמחירים עולים ועולים המשכורות נותרות, הנטל הולך וכבד על האזרחים, הצילו!!!

לפי הריטואל המקובל הממשלה עושה כמה שינויים קוסמטיים מורידה כמה מחירים, נותנת חצי אחוז העלאת שכר במשכורת, אבל מישהו באמת מאמין שאכן הממשלה עצרה את עליית המחירים? אני לא חושב שתמצאו אפילו אזרח אחד שיאמין בזה.

אז האם באמת המחירים עולים? על פני השטח התשובה ברורה, אבל התשובה הזו חסרת ערך. היא יוצרת את הרושם שמדובר בכח עליון, מין ציווי מהשמיים -המחירים תמיד יעלו.

אם תחשבו על כך, זו החוויה של כולנו, למעט המוצרים באגף האלקטרוניקה, המחירים תמיד עולים, הם עלו כשהייתם ילדים קטנים, נערים, אמהות ואבות, וחלק מאיתנו אפילו כשהם זקנים. מחיר ביצה, כיכר לחם, חבית נפט, מלט לבנייה, דירה, מכונית או נסיעה באוטובוס, כל המוצרים הדרושים למחייתנו עולים במחיר.

האם זו באמת אמת פונדמנטלית שתתרחש לעולם כזרוח השמש? האם תמיד העולם נהג כך? ולמה לעזאזל המחירים כל הזמן עולים? הרי המחירים הם מעשי ידי אדם. זו לא השמש שלפחות לחלקנו קשה לדעת למה היא נמצאת שם. זה בסך הכל תוויות שאנחנו מדביקים למוצרים. ניקח לדוגמא ביצים, המחיר שלהם עולה בהתמדה ונשאלת השאלה מדוע? הרי אין מחסור בלולים ותרנגולות, תנאי המחייה של התרנגולות נשארו ירודים כשהיו, הציבור לא  מתנפל על הביצים פתאום, אז למה מחיר הביצים עולה?

ואם הציבור מפסיד מעליית המחירים, אז מי מרוויח?  משפט עתיק אומר שכנגד צד מפסיד עומד צד שמרוויח.  מי זה?

אני מניח ששבעתם משאלות. אז נתחיל בתשובות.

האם תמיד המחירים עלו? לא ולא. זה נכון שבחוויה של כולנו, למעשה מקום המדינה המחירים תמיד עלו, אבל אם נסתכל הסטורית על כלכלות מוקדמות יותר נגלה שהיו תקופות ארוכות שהמחירים נותרו יציבים.

לדוגמא הסתכלו בגרף המחירים (The history of inflation (1774-2008 באתר הבא:

http://practical-investing.com/article.php?article=inflation

תגלו שעד תחילת המאה ה-20 בארה"ב היתה יציבות מחירים לאורך זמן. מציאות אחרת בה כיכר לחם עולה אותו המחיר עבור ילד שנולד בתחילת המאה ה-19 וחי לו 100 שנה עד תחילת המאה ה-20.

עכשיו נחזור לשאלה למה? למה אנחנו עושים זאת לעצמנו ביחד ובסנכרון? מגדל בקר בארגנטינה, מגדל תירס בארה"ב, נהגי המוניות בתל-אביב, בעלי בארות הנפט בערב הסעודית, מורה פרטי בבת-ים, יצרן נעליים בסין, ואפילו חומוס עלי קראוון אבו-חסן ביפו. כולם כולם החליטו לעלות מחירים??? למה? מה חטאנו?

כדי להשיב על השאלה אתם נדרשים לשאול שאלה אחרת – איך כסף נולד לעולם. פעם חשבתם על כך? שאלתי את השאלה הזו אנשים רבים, לעיתים נדירות ביותר קיבלתי תשובה. אז איך כסף נולד? ברור שהבנק המרכזי מדפיס אותו. אבל לאחר ההדפסה הוא עדיין נשאר בכספות הבנק המרכזי. כל עוד הוא בכספות "הוא לא נולד" הוא עדיין "ברחם”. הוא לא ממש קיים עבור האזרחים והמוסדות הפיננסיים. אז איך הוא מגיע לאזרחים? הרי הבנק המרכזי לא זורק אותו אחת לשבוע מגג הבניין בירושליים (לפחות אני לא שמעתי על כך). הרי הבנק המרכזי לא נותן אותו לממשלה, הפרקטיקה הזו הופסקה מזמן. הוא גם לא נותן אותו לבנקים המסחריים (הבנקים האלה עושים מאמץ מינימלי כדי לאסוף את הכסף – אפרט בהמשך). התשובה פשוטה- הבנק המרכזי מלווה את הכסף לבנקים המסחריים.

הבנקים המסחריים מלווים אותו הלאה, לא את כולו - בכל פעם הם מחויבים להשאיר 10% מהכסף שקיבלו בכספות שלהם. הכסף מתגלגל במשק וחוזר לבנקים המסחריים, ושוב הם מלווים 90% מימנו ומשאירים 10% בכספות (יחס הלימות הון). באופן זה הבנקים המסחריים מגדילים את כמות הכסף שהם קיבלו מהבנק המרכזי בפי 9 בקירוב. מדוע הבנקים משאירים 10% בכספות? שתי סיבות: האחת שיוכלו לתת כסף ללקוח תמים שבה למשוך מהחשבון שלו (ואין לו מושג שבאופן עקרוני 90% כבר הועבר למישהו אחר, גם אם הריבית שהוא מקבל אפסית). הסיבה השנייה יותר חשובה – כך הבנק המרכזי יכול לשלוט על כמות הכסף המסתובבת במשק. אילו הבנקים המסחריים יכלו להלוות 100% מההפקדות כמות הכסף במשק יכלה לגדול במידה אינסופית.

עכשיו נחזור לשאלה המקורית למה כולם מעלים מחירים? מאחר וכל שקל מקורו בחוב של שקל, כל שקל נושא ריבית. את הריבית יש לשלם, מניין תבוא הריבית? נניח שבמשק ישנם מיליארד שקלים בלבד, באופן פשטני ובהנחת ריבית5% , כעבור שנה צריך מיליארד ו-50 מיליון שקל. מניין יבואו 50 מיליון שקל? התשובה פשוטה מהלוואות חדשות, סך ההלוואות כעבור שנה צריך לגדול למיליארד ו-50 מיליון שקל. כלומר כעבור שנה סך ההלוואות והזכות שיהיו במשק גדל ב-50 מיליון שקל. כך שנה אחר שנה כמות הכסף גדלה ב-5% בקירוב. זה צד אחד של המשוואה. הצד השני של המשוואה הוא צד המוצרים, האם המוצרים במשק גדלים בקצב של 5% בשנה לאורך זמן? אם ניקח ריבית 5% לאורך 100 שנה, נקבל שכמות המוצרים היתה צריכה לגדול פי 131 (1.05 בחזקת 100). האם זה קרה? ניקח לדוגמא את אוכלוסיית כדור הארץ, האוכלוסיה גדלה פי 4 במאה ה-20 (והיתה זו מאה יוצאת דופן בקצב הגידול). המסקנה הברורה היא שכמות הכסף גדלה לאורך זמן פי כמה מונים מכמות המוצרים.

זוהי עליית המחירים. כמות הכסף עולה בקצב גדול הרבה יותר מכמות המוצרים.

אז האם באמת המחירים עולים?

עליית מחירים היא מושג מטעה,  מה שלמעשה מתרחש הוא ירידת ערך הכסף. סך הכסף בעולם חייב לגדול בקצב קבוע הקצב הזה עובר את קצב גידול המוצרים, ערימת הכסף גדלה במהירות בעוד ערימת המוצרים גדלה לאיטה - ברור שערך הכסף ירד.

אז למה אנחנו עושים זאת לעצמנו?

האמת שהשאלה מטעה (כפי שהבנתם מהרגע הראשון). אנחנו לא עושים זאת לעצמנו, מוכר החומוס לא החליט בוקר אחד להרוויח יותר ותאם זאת עם צ'ו – הבעלים של מפעל הנעליים בסין. השיטה הקיימת כזו כפי שפרטנו. אנחנו רק משתפים פעולה עם השיטה.

אם הציבור מפסיד אז מי מרוויח?

רוב הציבור אכן מפסיד, בכל פעם שנכנס כסף נוסף למחזור, הציבור מדולל מנכסיו הפיננסיים, הפיקדון שלו בבנק מתכווץ (הסכום נשאר, אבל הוא שווה פחות), והמשכורת החודשית שווה פחות. אז מי מרוויח?  השיטה הזו מיטיבה בראש ובראשונה עם הבנקים. מדוע? הבנקים מקבלים את ההפקדות גובים עמלת תיווך של 2% ויותר ומלווים אותו הלאה. פועל יוצא שהבנקים מקבלים 2% על 90% מהכסף במשק כל שנה. אחוז נאה בשביל לגלגל כסף, בייחוד כשהכסף לא שלך, והסיכון בידי המפקיד. מי עוד מרוויח מהשיטה? מי שמקבל את ההלוואות, לא אני לא מדבר על המלווים הקטנים שממשכנים את הדירה. הם מפסידים בדר"כ למעט תקופות נדירות וקצרות יחסית של היפר-אינפלציה. אני מדבר על הטייקונים שקונים עסקים בכסף הזה, בריבית מינימלית וכשהעסק הנקנה הוא הבטוחה להלוואה. לעיתים הטייקונים מגדילים לעשות וקונים בנק בעזרת הלוואה מבנק אחר.

האם זו גזירת גורל?

ברור שלא. נחזור לגרף שהצגנו בתחילה, ראו איך בארה"ב במאה ה-19 לא היתה אינפלציה. מה קרה בתחילת המאה ה-20? נשאיר משהו לשיעורי בית.

אז מה ניתן לעשות? ישנן מערכות פיננסיות חלופיות. לדוגמא כסף לא חייב להתבסס על חוב. ניתן גם להדפיס כסף שלא מבוסס על חוב. איך הוא יגיע למשק? פשוט מאוד, כל ילד  שיוולד יקבל (לצורך הדוגמא) שני מיליון שקל, מתוך שני מיליון השקל ניתן לעיריה, לצבא, למשרד החינוך, למשרד הבריאות, ולכל השאר מיליון אחד. המיליון השני ישאר לילדנו הקט והוא יהיה פטור מתשלום מיסים לכל ימי חייו. על הבנקים והמוסדות הפיננסים  יאסר להלוות כספים. באופן זה הכסף יגדל באופן יחסי לכמות האוכלוסיה ותישמר יציבות מחירים. באותה הזדמנות יגמר כאב הראש של מס הכנסה, ארנונה, מע"מ, מסי יבוא, מיסי קנייה, ומס שאנחנו לא מודעים לו אבל הוא קיים BIG TIME – מס הבנקים.

נשמע מוזר? אני מודה שגם לי זה נשמע מוזר. אבל מצד שני האם נשמע לכם הגיוני שהמחירים כל הזמן עולים? הגיוני שעבור כל שקל בכיס שלכם מישהו חייב שקל? שעבור כל 100 שקל בכיס שלכם, הבנקים מקבלים כל שנה שני שקלים  ויותר? שהכסף שלכם מממן קומץ חברים לקניית קונגולמרטים ללא סיכון מצידם? לי השיטה הנוכחית נשמעת יותר מוזרה.

המחירים עולים, בגלל שאנחנו תומכים בשיטה כלכלית מוזרה, שמעבירה את העושר לקומץ ידידים. למזלנו אנחנו חיים בישראל. לא צריך מהפיכות כמו במצריים, אין איזה מובארק או טאנטווי שצריך להדיח. פשוט צריך לבחור במפלגה שתשנה את השיטה הכלכלית בהתאם לאינטרס של הציבור. אבל קודם כל צריך להתחיל בכך שנבין שהמחירים לא "עולים”, זה  ערך הכסף שיורד.