כתבה של מירב ארלוזרוב
כתבה טובה שמסכמת את הסוגיות הבעיתיות בחסכון הפנסיוני.
אבל אינני מסכים עם נקודה מסוימת שמירב העלתה :
"גם אחרי שזוהתה הבעיה, מסוכן מאוד להיחפז בהסקת מסקנות על הפתרונות. המסקנה המסוכנת ביותר היא זו שיש להחזיר את הגלגל אחורה, ולחזור לכך שהמדינה תנהל את החיסכון הפנסיוני (באמצעות הנפקה של איגרות חוב ממשלתיות ייעודיות לחיסכון הפנסיוני). משמעות ההצעה הזאת היא הלאמת שוק ההון הישראלי, ובפועל גדיעת פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה בישראל. כלכלה מודרנית, צומחת ומתפתחת מחייבת שוק הון מודרני, מפותח ומשגשג - ואסור לרגע לטעות בכך"
דבר ראשון, החזרת הגלגל אחורה תשרת את המטרה המרכזית של החיסכון הפנסיוני והיא מתן חיסכון פנסיוני. בראש ובראשונה עלינו לדאוג לחוסכים ולהבטיח עבורם קיצבה או סכום הוני ראוי בגיל הפנסיה. לכן הנפקת אג"ח יעודי ובעל עמלות מצומצות הינו פיתרון נהדר לכך. המצב הנוכחי למעשה מעשיר בעיקר את מנהלי הפנסיה המוסדיים ואת מקבלי ההלואות הגדולים ולא מבטיח את חסכונם של החשובים מכל והם החוסכים לפנסיה.
דבר שני, הטענה כי הדבר יגרום לגדיעת פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה בישראל, צריכים לבחון מי באמת הגורמים שנהנים מצמיחה זו: 5 טייקונים או כלל הציבור. להערכתי התשובה הינה ברורה. כמו כן, אינני בטוח שברצונו ליצר צמיחה שבמרבית המיקרים מתבססת על סיכון גבוה הגורם למחיקות אחת לכמה שנים.
כתבה טובה שמסכמת את הסוגיות הבעיתיות בחסכון הפנסיוני.
אבל אינני מסכים עם נקודה מסוימת שמירב העלתה :
"גם אחרי שזוהתה הבעיה, מסוכן מאוד להיחפז בהסקת מסקנות על הפתרונות. המסקנה המסוכנת ביותר היא זו שיש להחזיר את הגלגל אחורה, ולחזור לכך שהמדינה תנהל את החיסכון הפנסיוני (באמצעות הנפקה של איגרות חוב ממשלתיות ייעודיות לחיסכון הפנסיוני). משמעות ההצעה הזאת היא הלאמת שוק ההון הישראלי, ובפועל גדיעת פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה בישראל. כלכלה מודרנית, צומחת ומתפתחת מחייבת שוק הון מודרני, מפותח ומשגשג - ואסור לרגע לטעות בכך"
דבר ראשון, החזרת הגלגל אחורה תשרת את המטרה המרכזית של החיסכון הפנסיוני והיא מתן חיסכון פנסיוני. בראש ובראשונה עלינו לדאוג לחוסכים ולהבטיח עבורם קיצבה או סכום הוני ראוי בגיל הפנסיה. לכן הנפקת אג"ח יעודי ובעל עמלות מצומצות הינו פיתרון נהדר לכך. המצב הנוכחי למעשה מעשיר בעיקר את מנהלי הפנסיה המוסדיים ואת מקבלי ההלואות הגדולים ולא מבטיח את חסכונם של החשובים מכל והם החוסכים לפנסיה.
דבר שני, הטענה כי הדבר יגרום לגדיעת פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה בישראל, צריכים לבחון מי באמת הגורמים שנהנים מצמיחה זו: 5 טייקונים או כלל הציבור. להערכתי התשובה הינה ברורה. כמו כן, אינני בטוח שברצונו ליצר צמיחה שבמרבית המיקרים מתבססת על סיכון גבוה הגורם למחיקות אחת לכמה שנים.
בעבר היה משנה לנגיד שקראו לו אביהו ספיבק. אביהו ספיבק טען כנגד ביטול האג"ח המיועדות. הטענה של ספיבק מתמטית ופשוטה - הפניית כספי הפנסיה לשוק ההון לא מוסיף אפילו שקל אחד לשוק ההון. מדוע? משום שברגע שהמדינה מוותרת על הלוואות שנותנים לה העובדים היא צריכה לגייס בדיוק את אותו סכום מהשוק החופשי משום לממשלה יש תמיד גרעון. ברגע שהמדינה מגייסת מהשוק החופשי היא גורעת מקורות מימון לשוק ההון ולטייקונים.
השבמחקכלומר ביד אחת הממשלה מפנה כספי פנסיה לשוק ההון, וביד שנייה היא לוקחת את אותו הסכום משוק ההון.
למרות האופנה להאשים את שוק ההון והטייקונים בכל בעיה, במקרה הזה הם חפים מפשע. הם לא מרוויחים דבר.
הפניית כספי הפנסיה לשוק ההון נומקה גם בשכלול שוק ההון. כלומר מנהלי הפנסיה ידעו להשקיע בחברות מוצלחות, והחוסכים לפנסיה ידעו לבחור את מנהלי ההשקעות המוצלחים ביותר.
אני חושב שאלה חלומות באספמיה. מר כהן חוזר ב-8 בערב מהעבודה, עייף ורעב, אוכל את ארוחת הערב, עושה אמבטיה לילדים, קורא להם סיפור, מסדר מדף שנפל, מתקלח. וב-10 וחצי בלילה לאחר שהוא גמר את כל הסידורים הוא מתיישב על דו"חות הפנסיה ומתחיל לבדוק איזה קרן הכי טובה. וודאי.
ההתרשמות שלי שמרבית החוסכים לפנסיה אפילו לא מצליחים להוריד את דמי הניהול מהמקסימום המותר.
הממשלה גם לא הרוויחה דבר מהפניית הכספים לשוק החופשי, משום שהיא נתנה ריבית של כ4.7% באג"ח המיועדות. ריבית כזו אינה עדיפה על הריבית בשוק החופשי בממוצע.
אז מי הרוויח מהפניית הכספים לשוק החופשי? גופי הניהול של כספי הפנסיה. קרנות הפנסיה החלו לגבות עמלה מהקרן – חצי אחוז לשנה. זוהי עמלה שלא הייתה קיימת לפני כן. מאחר ובקרנות הפנסיה אגורים עשרות מיליארדי שקלים, מדובר על סכומים עצומים.
קרנות פנסיה חדשות גדולות מנהלות עשרות מיליארדים. ניתן למצוא קרן המנהלת 29 מיליארד שקל. בקרן כזו חצי אחוז זה 145 מיליון ש"ח בשנה!!! האם אותה קרן מוציאה 145 מיליון ש"ח על מנת לנהל את ההשקעות?
הטענה של מירב ארלוזרוב על גדיעת שוק ההון, משוללת בסיס ומנוגדת לאינטרס של העובדים שחוסכים לפנסיה.
ע'