מירב ארלוזרוב מציגה כי מרבית ההשקעות הפנסיוניות באג"ח ובמניות זורמות לחברות של 5 טייקונים.
הדבר לכאורה נראה מסוכן ומרגיז. כמובן שצריך לשים לב שהסיכון אינו על הגוף המוסדי (בניגוד למצב שבנק נותן הלוואה) אלא מתפזר בין כל בעלי החיסכונות הפנסיונים. אולי הסיכון בהשקעה ב 5 טייקונים מוצדק כיוון שהתשואות שנקבל הינן עדיפות. אך מתברר (כפי שראינו ב 2008 ) שהסיכון בהשקעה בשוק המניות והאג"ח ובפרט ב 5 הטייקונים גורם להפסדים גדולים עבור החוסכים ולאורך זמן ארוך התשואות אינן עדיפות על תשואת אג"ח מיועד של המדינה. בעשור האחרון הוקטן אחוז האג"ח היעודי שקרנות הפנסיה מחזיקות מ 70% ל 30%, נתח זה של 40% עבר ברובו להשקעה ולהלוואות לחברות הנ"ל. הדבר מרגיז ומוביל את רובנו לשנוא את הטייקונים אוכלי החינם.אך להערכתי אין בכך שום טעם. מה שעלינו לעשות זה לבחון מדוע אותם טייקונים יכולים לקחת הלוואות ובמרבית המקרים ללא ביטחונות מספקים בזמן שרוב הציבור אינו יכול לעשות זאת. רוב הציבור נשלח לגופים הבנקאים לקבלת הלוואות יקרות יותר ובאמצעות בטחונות מלאים.לדעתי, אין לתת כל הלוואה לכל גורם ללא ביטחונות מספקים גם אם אותו גורם הוא דמות מפורסמת ובעלת עוצמה כלכלית שיכול להבטיח את עתידו הכלכלי של נותן הלוואה בנוסף לכך סביר להניח כי המדינה כפי שעשתה בעבר הינה צרכיה להגדיל את אחוז האג"ח היעודי המסופק לחוסכי הפנסיה, בכך להוריד גם את עמלות הניהול ולהבטיח את עתידם הכלכלי של היוצאים לפנסיה.
הדבר לכאורה נראה מסוכן ומרגיז. כמובן שצריך לשים לב שהסיכון אינו על הגוף המוסדי (בניגוד למצב שבנק נותן הלוואה) אלא מתפזר בין כל בעלי החיסכונות הפנסיונים. אולי הסיכון בהשקעה ב 5 טייקונים מוצדק כיוון שהתשואות שנקבל הינן עדיפות. אך מתברר (כפי שראינו ב 2008 ) שהסיכון בהשקעה בשוק המניות והאג"ח ובפרט ב 5 הטייקונים גורם להפסדים גדולים עבור החוסכים ולאורך זמן ארוך התשואות אינן עדיפות על תשואת אג"ח מיועד של המדינה. בעשור האחרון הוקטן אחוז האג"ח היעודי שקרנות הפנסיה מחזיקות מ 70% ל 30%, נתח זה של 40% עבר ברובו להשקעה ולהלוואות לחברות הנ"ל. הדבר מרגיז ומוביל את רובנו לשנוא את הטייקונים אוכלי החינם.אך להערכתי אין בכך שום טעם. מה שעלינו לעשות זה לבחון מדוע אותם טייקונים יכולים לקחת הלוואות ובמרבית המקרים ללא ביטחונות מספקים בזמן שרוב הציבור אינו יכול לעשות זאת. רוב הציבור נשלח לגופים הבנקאים לקבלת הלוואות יקרות יותר ובאמצעות בטחונות מלאים.לדעתי, אין לתת כל הלוואה לכל גורם ללא ביטחונות מספקים גם אם אותו גורם הוא דמות מפורסמת ובעלת עוצמה כלכלית שיכול להבטיח את עתידו הכלכלי של נותן הלוואה בנוסף לכך סביר להניח כי המדינה כפי שעשתה בעבר הינה צרכיה להגדיל את אחוז האג"ח היעודי המסופק לחוסכי הפנסיה, בכך להוריד גם את עמלות הניהול ולהבטיח את עתידם הכלכלי של היוצאים לפנסיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה