עליית מחירים זו לא ממש הפתעה, נכון ישנם שנים שחלק גדול מהמחירים יורדים באחוזים בודדים, אבל אלה שנים נדירות. אז מה כן יכול להפתיע אותנו? הקצב יכול להפתיע, המחירים יכולים לעלות במהירות גבוהה יותר. הם גם יכולים לעלות במהירות מסחררת , קרי היפר-אינפלציה.
מדוע המחירים חייבים לעלות? על כך כתבתי בפוסט הקודם, אבל כדאי להרחיב מעט.
אחוזי הריבית לעולם יגרמו לגדילה מהירה יותר של ערימת הכסף מאשר ערימת המוצרים. מדוע? משום שזוהי ריבית דריבית (הריבית מחושבת על הסכום + סכום הריביות הקודמות), במילים אחרות הגדילה היא אקספוננציאלית. לעומת זאת העולם שלנו אינו גדל באופן אקספוננציאלי. נניח שהריבית שמשלמים הלווים נמוכה מאוד – 3% (ריבית כה נמוכה קיימת לפרקי זמן קצרים יחסית), ונניח ש-3% ריבית נשמרים לאורך 100 שנה! נקבל שכמות הכסף לאורך 100 שנה גדלה פי 19. הכלכלה לא גדלה פי-19 במאה שנה. ואם תתווכחו שהיא כן גדילה במידה כזו, אז תגלו שלאורך 200 היא צריכה לגדול פי 369, ולאורך 300 שנה פי 7098. אחוזי גדילה כאלה מעולם לא התקיימו. תמיד יש מלחמות,משברים, ואסונות שמחזירים אותנו אחורה. אבל מה יקרה אם הכסף לא יגדל במידה הדרושה? למעשה מישהו לא יוכל לשלם את ההלוואה, אם הוא חייב מספיק כסף הוא עלול להפיל בנק. אם בנק יפול הוא עלול לייצר תגובת שרשרת בסופה כל המערכת קורסת כמגדל קלפים.
מדוע בנק אחד שנופל יוצר תגובת שרשרת? ישנן שתי סיבות עיקריות סיבות:
1) כשאזרחים תמימים שומעים שבנק נפל, חלק מהם נחפזים לבנק שלהם להוציא את הכסף לפני שגם הוא יפול (חוסר אמון). מאחר והבנקים מחזיקים רק חלק קטן מהכספים "המופקדים" אצלם, די בקלות ניתן להפיל אותם.
2) ישנן התחיבויות בין בנקים – כמו חוזים ונגזרים. בנק אחד שנופל עלול להפיל מעמסה עצומה על בנק אחר, משום שהסיכון בחוזים\נגזרים מוערך לפי נוסחא של בלאק & שולס. נוסחא זו מביאה בחשבון את היסטורית נכס הבסיס, אולם לא מביאה בחשבון את האפשרות שהצד השני של החוזה יפשוט רגל, כך שהבטוחות של הבנקים לחוזים\נגזרים קטנים כמה מונים מהדרוש על מנת לכסות פשיטת רגל של הצד שני.
כאן נכנס הבנק המרכזי ורץ מיד לכסות את הנפילות הקטנות כמו הבנק למסחר, וגם הגדולות כמו שראינו ב-2008 בארה"ב, כדי שרשת הבנקים לא תקרוס. כדרך אגב כשרשת הבנקים נופלת, לא נשאר דבר מהכסף במשק – מינוס (הלוואות) מתקזז עם פלוס (פקדונות) ומקבלים אפס.
מכאן גם נולד המושג אינפלציה בריאה, ללא אינפלציה בריאה של 5% המערכת תקרוס. אינפלציה במובן המקורי היא מדד לגדילת כמות הכסף. אבל עם השנים היטו את המושג לכיוון של מדידת עליית המחירים. את מדד עליית המחירים היטו כלפי מטה, וכך אנו מקבלים את יעד האינפלציה של 2-3%.
זו גם הסיבה שדפלציה - התכווצות בכמות הכסף, היא כמו חד-קרן, יצור שניתן לפגוש רק בסיפורים. דפלציה של שנה אחת בלבד מובילה להתרסקות רבתי של כל המערכת הפיננסית.
זו גם הסיבה שהבנק המרכזי לעולם לא יקיים את הסיבה הראשונה שלשמה הוקם - משום שהוא מתנגש עם הסיבה השלישית שלשמו הוקם, ואני מצטט מהאתר של בנק ישראל (ההדגשה שלי): “מטרותיו הן שמירה על יציבות המחירים, תמיכה בהשגת יעדי הממשלה בעיקר בתחומי הצמיחה והתעסוקה ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית. “. אבל האמת ביחסים של "יציבות המערכת הפיננסית" ו"יציבות המחירים קצת" יותר קשה לעיכול. כמו אצל הרבה זוגות, על פני השטח היחסים נראים סבירים (במקרה שלנו צד אחד רוצה יציבות מחירים, צד שני רוצה אינפלציה של 2-3%. לא נורא...), אבל מתחת לפני השטח יש קונפליקט המגיע לשורשי הקיום המשותף.
אז מה כל כך בעייתי ביחסים?
הקונפליקט בין יציבות המחירים לבין יציבות המערכת הפיננסית גדל לאורך החיים המשותפים. מאחר והכסף גדל אקספוננציאלית, ככל שחולפות השנים, מנת הגידול בערימת הכסף - גדילה, לעומת ערימת המוצרים שגדילה יותר כטור חשבוני (כל שנה מתווספת כמות קבועה של מוצרים - זוהי הפשטה של המציאות, אבל היא מייצגת לא רע). הפער הולך וגדל – והדבר גורם למחירים להאמיר במהירות רבה יותר. בסוף החיים המשותפים, הצד של יציבות המחירים מתחיל להרגיש מרומה ע"י הצד של יציבות המערכת הפיננסית. הוא רואה שהכסף קונה פחות ופחות , ואפילו שמספרים לו בטלוויזיה שהאינפלציה היא רק 4% הוא מרגיש שרימו אותו.
כאן נכנס גורם חדש שלא הזכרתי מעולם כי השם שלו קצת מפחיד - “מהירות הכסף" (או "מהירות המחזור של הכסף"). אין לי רצון להיכנס להגדרות מדויקות אבל בגדול מהירות הכסף, זה תוך כמה זמן אתם נפטרים מהכסף שיש לכם. ניקח דוגמא מהשנים האחרונות. כל אחד שחי בארץ יודע שבשנים האחרונות כמויות גדולות של כסף עזבו את הפקדונות הבנקאיים והלכו לרכוש נדל"ן. זוהי דוגמא לעלייה במהירות הכסף, האזרחים החלו להיפטר מהכסף ברשותם. הסיבה לכך היא הריבית הנמוכה לעומת האינפלציה הגבוהה. למרות שמספרים שהאינפלציה נמוכה, האזרחים חשים שהאינפלציה גבוהה ומתחילים להיפטר מהכסף (קרי מהירות הכסף גדילה). התהליך הזה הרסני למערכת היחסים, מדוע? ברגע שהכסף מתחיל להסתובב מהר יותר, הוא יוצר ביקושים גדולים יותר למוצרים, ברגע שנוצרים ביקושים גדולים יותר, ישנה עליית מחירים. אבל עליית המחירים הזו אינה נובעת מהצורך לשלם ריבית, אלא מהלחץ של האזרחים להיפטר מהכסף. עליות המחירים מואצות, ומגדילות את הלחץ של האזרחים, והם בתורם מגדילים את מהירות הכסף וחוזר חלילה.
בנקודה זו בני הזוג הופכים לפרודים, אבל הצד של יציבות המערכת הפיננסית נשאר בבית בעוד הצד של יציבות המחירים נזרק החוצה לחום של ההיפר-אינפלציה (למרות שהוא רשום קודם באתר של בנק ישראל).
רגע רגע, האם הקברניטים של הבנק המרכזי לא מכירים את הריטואל הזה? האם זה לא סוף ידוע מראש? האם זה לא היה סופה של כל מערכת מסוג זה בעולם??? התשובה היא שלעולם ומעולם כל מערכת מסוג זה סיימה את חייה בהיפר-אינפלציה. ואני מכבד את קברניטי הבנק המרכזי -הם יודעים את זה. אז למה הם נכנסים לכזו מערכת זוגית? דבר אחד אני יכול להבטיח לכם – זה לא מאהבה...
אז מה הרלבנטיות של כל הסיפור הזה? על כך בפוסט הבא.
