דמי ניהול מהפרמיה - מדוע ?

במקור קרנות הפנסיה גבו אחוז מהפרמיה החודשית על מנת לרכוש בעיקר ביטוחים וכן עמלה בסיסית לתפעול בזמן שלא גבו דמי ניהול מהצבירה ( רוב הכסף הושקע באגרת חוב יעודית של המדינה ולא דרש ניהול).
באותו זמן כל המסלולים האחרים הצהירו כי גובים דמי ניהול על הצבירה בלבד כיוון שעלות ניהול הכספים פרופרציונלית לצבירה.  קופות הגמל אכן נהגו כך בזמן שביטוחי המנהלים 'המציאו' שיטת דמי ניהול נהדרת שנלקחת מקניית הביטוח ובמינונים יורדים לאורך חיי הפוליסה ( הדבר גרם לפתיחות פוליסות ביטוחי מנהלים חדשות כל שני וחמישי).

כיום כל המסלולים (ביטוח מנהלים וקרן פנסיה) מלבד קופות גמל גובים עמלה גם עבור הפרמיה החודשית וגם עבור הצבירה. האם יש סיבה אמיתית לכך ? האם הדבר נובע פשוט מהצורך של חברות הביטוח וסוכני הביטוח להרויח מכל לקוח בלי שום קשר לצבירת הכסף בקופות שלו ? עבור חוסך חדש ללא צבירה נגבית עמלת פרמיה גבוהה במיוחד (כיוון שאין לו צבירה) ובזמן שהחוסכים הותיקים בעלי צבירה גבוהה מממנים את חברות הביטוח והסוכנים בעיקר באמצעות הצבירה ?או אולי לעולם לא מגיע החוסך לצבירה גבוהה כיוון ש'נעלמים' לו כל כך הרבה כספים בדרך ?

לאחרונה נשמע כי האוצר מעונין להוסיף את עמלת הפקדון גם לקופות הגמל ! מדוע ? האם הדבר נועד עבור החוסכים או עבור המתווכים שבדרך ?

האם לא כדאי לחזור למנגנון שבו אנו קונים את הביטוח בלבד מן הפרמיה החודשית(ללא דמי ניהול)  ואילו דמי הניהול נגבים מהצבירה בלבד ?  אם אנו מעונינים בטובת החוסכים לפנסיה, האם לא כדאי להחזיר את מנגנון אגרות החוב היעודיות ובכך גם להבטיח תשואה ומכך גם את הקצבה החודשית בפנסיה וגם להוריד לאפס את  דמי הניהול ?
או אולי אנו לא מעונינים בטובת החוסכים לפנסיה ואז כדאי להשאר במנגנון דומה להיום שבו חברות הביטוח והסוכנים מרויחים על חשבון החוסכים לפנסיה , החוסכים לפנסיה נכנסים למעגל העוני עם הפרישה , ומבצעים השקעות בשוק ההון שאין שום סיכוי שבעולם שהינו מסכימים לבצע בעצמנו ?

בעצם, אולי כדאי לרכוש חברת ביטוח  כדי להבטיח את הפנסיה ?

מושגים חשובים ושינויים בביטוחי מנהלים

מושגי יסוד ושינויים עיקריים בביטוחי מנהלים

הכח בידינו

היכולת של בודד להשיג הטבות בדמי הניהול מחברות הביטוח מוגבלת. אני מעוניין לאגד את קוראי בלוג זה לכדי קבוצה אחת שתפעל להורדת דמי הניהול בחברות הביטוח השונות.
אני אשמח לקבל משוב אם יש עניין.

http://www.atzuma.co.il/bituach

השוואה בין המסלולים הפנסיונים - תנאים

ביטוחי מנהלים או מלכודת לעובדים התמימים / נכתב ע"י ע.

ביטוחי מנהלים או מלכודת לעובדים התמימים

ביטוח מנהלים הוא שם מאוד אטרקטיבי. מי מאיתנו אינו מעוניין להחשב מנהל?

ומובן שביטוח למנהל עדיף על קרן פנסיה או קופת גמל של סתם שכיר.

האמת יותר מסובכת ובעייתית, לעיתים קרובות אף מקוממת.

מהו ביטוח מנהלים?

ביטוח מנהלים היא תוכנית לחיסכון פנסיוני שאושרה בידי משרד האוצר. באופן פשטני ניתן לומר שהתוכנית  כורכת קופת גמל + ביטוח חיים בחוזה שחותמים עליו שלושה צדדים:

1)     חברת הביטוח

2)     בעל הפוליסה (החברה בה אתם עובדים)

3)     המבוטח – שכירי החברה (אתם)

קופת הגמל בבסיס התוכנית  יכולה להיות קצבתית או הונית.

למרות השם האטרקטיבי תוכניות ביטוח מנהלים שימשו ומשמשות לסחיטת כספים מהעובדים התמימים.

הכיצד?

סוכני הביטוח ששווקו את ביטוחי המנהלים יצרו רושם של גורם מיומן והוגן כשעזרו לעובדים והובילו אותם במבוכים הנפתלים של התוכנית הפנסיונית.

אולם בה בעת סוכני הביטוח תומרצו (ע"י חברות הביטוח) באופן אגרסיבי למכירת ביטוחי מנהלים. ככל שהתוכנית היתה גרועה יותר לעובד, כך הרווח לסוכן גדל.

סוכני הביטוח המסכנים נאלצו לשקר על מנת להרוויח את לחמם (גם את לחמם של המבוטחים שלהם...).

לעיתים חברות הביטוח תמרצו גם את המעבידים להעברת הכספים לביטוחי מנהלים.

מיותר לציין שגם חברות הביטוח הרוויחו יותר ככל שהעובד הפסיד יותר.

הגורם שאמור היה לעצור את סחף כספי הפנסיה לכיוון הסוכנים וחברות הביטוח הוא משרד האוצר. אבל כשמתקרבים למשרד האוצר צריך לדבר בשקט. הפקידים ישנים שינה עמוקה מזה שנים רבות.

משרד האוצר אישר תוכניות ביטוחי מנהלים שערורתיות. תוכניות בהם אחוזים ניכרים הולכים  לסוכן ולחברת הביטוח. כמה אחוזים? זה יכול להגיע גם ל-70% ולמעלה מכך (70% זו לא טעות דפוס).

לאחר ההקדמה המפחידה הזו נעבור לתיאור השיטות בהם מפרידים בינכם לבין החיסכון הפנסיוני שלכם:

1)      ריסק יקר – ביטוח החיים (ריסק) שמוכרים בביטוחי מנהלים יכול להיות זול או יקר. כמה יקר? הוא יכול לעלות גם פי 10 מהריסק הזול. למה הוא יקר? זה אחד מהסודות השמורים של חברות הביטוח. כשיום אחד תשאלו את חברת הביטוח לאן הלך הכסף ותבקשו אותו, הם יגידו לכם שכבר קיבלתם עבורו תמורה – ביטוח החיים שלכם. לרובכם אין מושג כמה עולה ביטוח חיים כך שלא תחשדו בכלל.

2)      אתם (חוסכים יקרים) מוגדרים כמבוטח ולא כבעל הפוליסה. זוהי נקודה חשובה, משום שהמעמד המשפטי שלכם יקשה עליכם לתבוע את חברת הביטוח כשתגלו שמעבר למסחטת הכספים הנ"ל גם טעו/רימו אתכם בדברים אחרים. לא תוכלו לתבוע את חברת הביטוח לפיצויים, ורק המפקח על הביטוח יוכל לעזור לכם. אבל המפקח על הביטוח אינו בית משפט, וזכויותיכם עלולות להיפגע.  כדרך אגב מדוע המפקח על הביטוח אינו מפרסם מהם התביעות שנמצאו כמוצדקות אולי גם אחרים ילמדו? ששש... שקט לא להפריע לפקידים באוצר לישון.

3)      השתתפות ברווחים – חלק מהפוליסות מבטיחות השתתפות ברווחים. חשוב שתבינו נכון – חברת הביטוח משתתפת ברווחים שלכם. רק ברווחים, לא בהפסדים, בהפסדים תצטרכו לשאת לבד.

4)      חלק מהפוליסות גובות את העמלות מהתגמולים. מה זה חשוב אולי אתם שואלים מאיפה ניגבות העמלות? משום שזהו מנגנון סמוי שפועל לתועלת המעסיק על חשבונכם, ומתמרץ אותו להעדיף ביטוחי מנהלים. אופן הפעולה פשוט, כשהמעסיק מפטר, הוא צריך להשלים את הפיצויים לפי מספר שנות עבודה ומשכורת אחרונה. מאחר והמשכורת האחרונה ברוב המקרים גבוהה יותר מהמשכורות לאורך השנים (בשל אינפלציה והעלאות שכר), המעסיק בדר"כ  נאלץ להשלים כספים מעבר לפיצויים שנחסכו בקופות. אולם ככל שהסכום בקופת הפיצויים גבוה יותר, השלמת המעסיק נמוכה יותר. כלומר לכם יהיה פחות כסף בתגמולים, מאשר במקרה של גבייה שווה מהתגמולים והפיצויים

5)      גורם פוליסה – כ-100 ש"ח שנגבים מידי שנה. השד יודע למה לאחר כל העמלות נדרשת עמלה נוספת זאת.

6)      חוזה מסובך ולא מאוזן, בו מקופחות זכויות המבוטח (שזה אתם).

7)      חוסכים שבויים (1) – מאחר וכל ביטוח בעל תנאים שונים, קשה (ולעיתים בלתי אפשרי) לנייד כספים בין תוכניות הביטוח שונות. מה שמבטיח תחרות אפסית בין חברות הביטוח. תחרות אפסית משליכה על העמלות והתשואות.

8)      חוסכים שבויים (2) – אם תרצו להפסיק את ביטוח המנהלים תגלו בחלק גדול מהתוכניות,  שהריסק היקר(ממילא) ,  מתייקר פי כמה. מדוע? משום שבתחילה הריסק שתשלמו הוא יקר להחריד (בערך פי 10 ממחיר השוק), אבל אם תתמידו בתוכנית במשך שנים, מרבית הריסק היקר ששילמתם יחזור לתגמולים ולפיצויים. בשורה תחתונה, תגלו שאתם שבויים עם קנסות יציאה דרקוניים. זו גם הסיבה שאל לכם למהר ולהפסיק את ביטוח המנהלים לפני שתבינו את כל ההשלכות ותנאי היציאה. שוב אני מהרהר כיצד משרד האוצר אישר כאלה תוכניות ירודות, הרי הכספים האלה צריכים לשמש לפנסיה, לא למסחרה. הרי הטלת קנס יציאה למעשה מקטינה אם לא מאיינת את התחרות המקודשת בשוק הפנסיה, בשמה משרד האוצר ערך רפורמות ושינויים מרחיקי לכת.  אהה...  נזכרתי, לעניינים פעוטים כמו החוסכים לפנסיה יש השפעה מרדימה על הפקידים במשרד.

9)      לעיתים טוענים כל מיני מאכערים שבביטוח מנהלים יש לכם מקדם חלוקה קצר מעוגן בחוזה שפועל לטובתכם (מקדם חלוקה - מספר החודשים בו מחלקים את הסכום שצברתם, התוצאה היא הקיצבה/גימלא החודשית). ככל שמקדם החלוקה קצר יותר, כך הקיצבה גבוהה יותר. ואותם מאכערים מטעם חברות הביטוח מדגישים שבקרן פנסיה מקדם החלוקה משתנה ואינו מעוגן בחוזה. אבל המציאות יותר מורכבת, אם מקדם החלוקה אכן יהיה קצר יותר ממוצע החודשים שיחיו הגימלאים, יווצר גרעון. אם הפער יהיה משמעותי, יווצר גרעון גדול. השאלה מי יכסה את הגרעון הגדול?  האם אתם באמת חושבים שחברות הביטוח יעבירו כספים מהרווחים הצבורים לכיסוי הגרעון על מנת שיעמדו בחוזה? האם בכלל יהיו מספיק רווחים שיאפשרו כזה מהלך?   לרגע נחשוב על בעל חברת ביטוח שצבורים בקופתה מיליארד שקלים רווח, האם בעל החברה יעדיף למשוך את הכסף כדיבידנד מספר שנים לפני שנחשפת הבעיה ואחר כך לצעוק הצילו למשרד האוצר? או שהוא ישמור את הכסף למבוטחיו. אני משאיר את התשובה לכם.

10)  השמות האטרקטיביים של התוכניות: “יותר", “מיטב", “מניב", “מעולה" וכדומה... דעו כי השמות נכונים לגמרי, אבל כל הטוב מכוון לחברת הביטוח ולסוכנים, להם התוכניות מניבות, מיטביות, נותנות יותר, הן ממש מעולות.

למרות כל התחלואים הנ"ל, ביטוח מנהלים יכול גם להיות מוצר איכותי וזול, אם מכוונים נכון את הפרמטרים השונים שלו. אבל חברים רוב הסיכויים שזה לא תופס לגביכם, משום שלהתאמות איכותיות כאלה זוכים רק מנהלים אמיתיים, מנכ"לים מנהלי כספים וכאלה שבאמת בפיסגה. רוב הסיכויים שזה לא אתם.

לפיכך, לפני שאתם חותמים על חוזה ביטוח מנהלים ומעבירים במו-ידיכם אחוזים ניכרים מהפנסיה שלכם לסוכן הביטוח שעומד מולכם,ולחברת ביטוח שעומדת מאחוריו, תבדקו תלמדו ותפנו ליעוץ בלתי תלוי. ויעוץ בלתי תלוי הוא יעוץ שאינו מקיים יחסים עסקיים עם הגורמים שיהנו מהביטוח שלכם (ומצהיר על כך בכתב).

סיפורו של א.

א. התחיל עבודה חדשה בשנת 2000. מיד עם תחילת העבודה נקבעה לו פגישה עם סוכן הביטוח שעבד עם החברה. הסוכן מצויד במחשב נייד ותכנת סימולציה הדגים כיצד יצטברו בידי א. מעל 6 מיליון ש"ח לכשיגיע לגיל פרישה. כל מה שנדרש מ א. זה לחתום על מספר עשרות מסמכים לפתיחת פוליסת ביטוח חדשה ולהצהיר כי הוא בריא כדי שתהיה לו הזכות לקבל כיסוי ביטוחי מחברת הביטוח.
לאחר מספר חודשים א. בחן את ההפרשות לפוליסת הביטוח ומשום מה סיכום סך ההפרשות הפנסיוניות בתוספת התשואה היו קטנים באלפי שקלים מן הצבירה. כמובן פניות לסוכן הביטוח נענו בתשובות לא ברורות והסבר כי א. פשוט אינו מבין כיצד לקרוא את הנתונים. לאחר נסיונות בירור נוספים א. הבין לאן נעלמו הכספים החסרים. פשוט כ 10% מכספי הפרמיה החודשים הופרשו לקניית ריסק מיוחד ( יקר להחריד) בתעריף של מעל פי 10 ממחירו האמיתי בשוק. למעשה כך הבין א. את המשמעות של פוליסת % 90 חסכון. 90% מן כספי הפרמיה צורפו לחסכון ואילו ב 10% נקנה ביטוח מזערי בתעריפים שערוריתים.
זו למעשה היתה עמלה עבור הסוכן הפנסיוני וחברת הביטוח אבל משום מה שכחו לעדכן את א. כי היא קיימת.
א. המשיך בנסיונות להבין את טיב פוליסת הביטוח ומצא שפשוט ישנן אלטרנטיבות טובות בהרבה להפרשה הפנסיונית. מיותר להזכיר כי אף אופציה לא הוצעה ע"י סוכן הביטוח. אחת האפשרויות היתה קרן פנסיה בה עלויות הביטוח ודמי הניהול היו קטנים משמעותית ובנוסף זיכוי מס גדול יותר ותשואה מובטחת למרבית הכסף באג"ח יעודי של המדינה. האפשרות הנוספת היתה הפרשה לקופת גמל הונית אצל מנהל כספים מומחה שיכול להשיג תשואה עודפת, דמי ניהול מופחתים ואפשרות לנזילות מוקדמת. בעקבות המידע ש א. למד לבדו החליט לנתב את מרבית הכספים הפנסיונים לקופת גמל הונית ולקרן הפנסיה ולפעול להגדלת אחוז החסכון בביטוח המנהלים לכדי 100% , לכל מקרה שיצטרך להשתמש בפוליסה זו בעתיד.

עברו כ 8 שנים ו א. שהיה בטוח כי הוא נמצא במסלול הטוב ביותר ובתנאים הטובים ביותר הגיע למקום עבודה חדש.
במהלך שנים אלו היו מספר שינויים משמעותים התחום הפנסיה בהם קרנות הפנסיה עברו לידים פרטיות וביטול האפשרות לניתוב כספים הוניים. החל מ2008 כל הקופות הינן קופות קיצבה ( חלקן משלמות וחלקן לא משלמות גימלה).
שוב מפגש עם סוכם הסדר ( ביטוח) שממליץ על ביטול ההפרשה לקופת הגמל בהסבר כי נחסם המסלול ההוני והפרשה של מרבית הכספים לביטוח המנהלים. א. שהיה מודע בעבר לסוגיות בכל הפוליסות פעל על פי הנחיית הסוכן.
רק לאחר שנתיים א. מצא את הזמן לבחון היטב שוב את התיק הפנסיוני. א. נחרד שוב. קרן הפנסיה שינתה משמעותית את שמי הניהול וזאת החל מ 2004 לפי אישור המדינה. ובמקום 8% מכספי הפרמיה שנלקחו לביטוח ודמי ניהול לפתע נלקחים 6% דמי ניהול, כ 8% הפרשות לביטוחים ובנוסף דמי ניהול מהקרן של 0.5% . לשם השוואה בעבר 92% הועברו לחיסכון ואילו עתה כ 80% בלבד ! מבט אל ביטוח המנהלים היה מפתיע אף יותר. לפתע חברת הביטוח החלה שוב לגבות את הריסק היקר להחריד למרות ההסכם מן העבר כי לא יגבה כל שקל עבור ביטוח ריסק זה ! כמו כן א. הבין כי עדיין יש באפשרותו להפריש לקופת הגמל ( שעשתה כ 100% תשואה בתקופה שבה לא הפריש כספים לעומת כ 30% בביטוח המנהלים) ובגיל הפרישה ידרש להעביר כספים אלו לפוליסה משלמת. כפי שקרה בעבר סוכן הביטוח אופציה זו הנפסלה בלאחר יד ע"י סוכן הביטוח.
שוב א. בלימוד הנושא מחדש גילה כי בקרן הפנסיה הוא משלם את העמלות המקסימליות המותרות בחוק בעוד ניתן להקטינם לכדי מחצית ( הממוצע בשוק) והחל במאבק חוזר עם חברת הביטוח על הגבייה הלא חוקית המחודשת של כספי הריסק היקר.....

א. שילם ומשלם שכר לימוד רב עבור טעויות אלו שניתן היה למנוע אם היה ער מספיק ומודע לאפשרויות הקיימות בכל שלב.
א. מבין כי נדרשת ביקורת רציפה על הדוחות השנתיים וכן לימוד האפשרויות הפנסיוניות השונות בעיקר אחרי כל רפורמה בשוק.

טבלת השוואה בין המסלולים הפנסיונים - ערך קצבה

הטבלה הבאה מתארת השוואה בין המסלולים הפנסיונים השונים. הטבלה מציגה את הגמלה המתקבלת לאחר 25 ו 37 שנות חסכון כאחוז מן המשכורת המבוטחת. כמו כן היא מתארת שני תסריטי תשואה שונים: תשואה רגילה של 4% ו האחרת גבוהה של 6% קבועה לאורך כל השנים.

הנחות:בכל המסלולים נגבים דמי ניהול והפרשות לביטוח ( כולל קופת גמל בה נדרש לקנות ריסק חיצוני).
בקרן הפנסיה מרכיב הביטוחים זול יותר (למרות שהכיסוי שונה).
בקופת הגמל ישנה הנחה של תשואת יתר של 2%
מקדם הקצבה 166 בפנסית מנהלים לפני 2004 ובכל שאר המסלולים הוא 200.
יש אפשרות להקטין המרכיב הביטוחי בכל המסלולים מלבד קרן הפנסיה ובכך להגדיל החסכון עד כ5% לאורך 25
שנים ועד כ 10% לאורך 37 שנים.

מסקנות :

ביטוח מנהלים חדש שמשווק לאחר 2004 גרוע.
קרן הפנסיה הינה האלטרנטיבה העדיפה עבור מרבית החוסכים.
רגישות הכי גדולה לדמי ניהול בביטוח מנהלים חדש ובקופת גמל.
יש לצפות לכ 1% מן המשכורת המבוטחת לכל שנת עבודה (בניגוד ל2% הידוע הפנסיה התקציבית).
בביטוחי מנהלים החדשים אף פחות. ובשאר המסלולים לתקופה של כ 37 שנים מעט יותר ( כתלות בתשואה).
קופת גמל לא משלמת יכולה להיות אלטרנטיבה טובה לחסכון כל עוד התשואות בה תהינה גבוהות משמעותית ( כ 2% יותר לכל שנה).
אין לסמוך על כספי ההפרשות הפנסיוניות כמקור יחיד להכנסה בגיל הפרישה !
סביר להניח שהקצבה תהיה אפילו נמוכה יותר כיון שפיצוים פטורים יפדו בכל החלפת עבודה.

הפרשות פנסיוניות - מסלול הכסף בביטוח מנהלים משתתף ברווחים

פוליסות משתתפות ברווחים שווקו עד 2004 וכיום חסומות לשיווק חדש. פוליסות אלו שווקו בשקיפות אפסית והעמלות השונות שנגבו בפוליסה לא היו ברורות למרבית החוסכים. כמו כן הסוכן המשווק נהנה מעמלה גבוהה יותר ככל שסיפק פוליסה הגובה עמלה גבוהה יותר עבור חברת הביטוח. הדבר יצר אינטרסים מנוגדים של משווק הפוליסה ובעל הפוליסה העובד !
פוליסות אלו התאפינו בגביית ביטוח ריסק שיקר משמעותית מתעריפי השוק (עד פי 10 ) שלמעשה היה המקור לעמלה, כמו כן חברת הביטוח השתתפה ברווחים כתוצאה מהששקעה של הצבירה וכן מקדם פנסיה של כ 166 .



שלב ההפקדה
למרות שלא צוין בפוליסות אלו כי ישנה עמלת פקדון. נלקחו אחוזים משמעותים מן הפרמיה החודשיות כעמלות עבור קניית ביטוח ריסק בתעריף יקר מאוד. בדר"כ נהוג לקרוא לאחוז הנותר לאחר גביית עמלה זו , אחוז החיסכון. הפוליסות שנמכרו הו בעלות אחוזי חיסכון מ 70% ועד 100%. כלומר נלקחו כמעט עד 30% עמלה פקדון. עמלה זו חולקה בין סוכן הביטוח המשווק וחברת הביטוח. מחזיקי פוליסה זו נדרשים לשאת ולתת עם חברת הביטוח להגדיל את אחוז החיסכון עד כדי 100%. ביטוח המנהלים בדר"כ כלל גם ביטוח ריסק אינטרגלי שחלקו נרכש בתעריפי שוק וחלקו כמפורט למעלה במחיר יקר להחריד.
שלב הצבירה
במרבית הפוליסות נגבתה עמלת חשבון של כ 12 ש"ח לחודש ( סתם). וכן עמלה על הצבירה שך 0.6% קבועה ו 15% השתתפות ברווחים על פי התשואה. למיטב ידעתי לא ניתן לשנות תנאים אלו.
שלב הפידיון
בפוליסות אלו ניתן היה לחתום על נספח הוני וליעד הכספים בהופקדו עד 2008 למסלול הוני. כמובן שמרבית סוכני הביטוח לא טרחו לידע החוסכים כיוון שהדבר איפשר נזילות מוקדמת של הכספים.
במקרה של קבלת קיצבה לרוב מקדם הקצבה היה באזור ה 166( אך מספר התשלומים המובטחים הוא 120 ולא 240 כבפוליסות החדשות). אך הקצבה החודשית עודכנה כל חודש בהתאם לתשואת הקרן ( כספי הפידיון המשיכו להיות מושקעים בשוק ההון והשפיעו על הקיצבה החודשית). הריבית החישובית נטו שהשפיעה על הקיצבה היתה לרוב 2.5% ולה נוספה עמלת 0.6% ו 15% על הרווחים. כלומר בערך 4% ברוטו. במקרה והקרן השיגה תשואת יתר מעל 4% הקיצבה החודשית גדלה. במקרה שהקרן השיגה תוצאות גרועות יותר, הקצבה קטנה.
לדוגמא בשנת 2008 כאשר התשואות היו באזור המינוס 25% . הקצבה החודשית של הגמלאיים התכווצה בכ 30% !