הסוד של עוץ

המשבר הפיננסי בארגנטינה 2002

מהלך מאורעות שקדמו למשבר 2002 בארגנטינה מפורט במסמך הבא. הכלכלה בארגנטינה נחשבה יציבה וחזקה במהלך שנות ה 90 , הבעיות החלו לצוץ רק בעקבות משברים במדינות אחרות ( ברזיל ורוסיה). ואז החל מ 1999 הדברים הואצו בקצב מסחרר. כשלונות בתמיכה של קרן המטבע העולמית, שחרור הפזו מיחסו לדולר גרם לקריסתו, עליה מסיבית במובטלים, מגבלת הוצאת כסף מן הבנקים, ביזות כדי להשיג מזון, פשיעה,.... 
נראה שמדינות רבות יחוו חוויות דומות בקרוב.....אנחנו רק בהתחלת הסוף...האם ברזיל ורוסיה אינם יוון, אירלנד, פורטוגל , ספרד של היום ?
אז מה בכל אופן ההבדל ?  ההבדל הינו ענק. כל מדינות גוש היורו ויתרו על עצמאותן הכלכלית ותלויות בהחלטות של הגוש ולא שלהן. כמו כן המטבע שלהן צמוד ליורו ולא מאפשר איבוד ערך משמעותי והתחלה מאפס.  הדבר יגרום לכך במידה ותשארנה בגוש האירו שנות ארוכות של ירידה ברמת חיים עד עוני.   לעומת זאת תסריט של עזיבת הגוש יאפשר להן תוצאות דומות לארגנטינה של לאחר המשבר ( שגשוג).
להערכתי בגלל לחץ חברתי פנימי של מדינות אלו אשר ידרוש רמת חיים נאותה ועצמאות כלכלית וסירוב לתשלום חוב לזרים ובעיקר לבנקים העושקים, גוש האירו יתפרק.....
מעניין כיצד ארה"ב הלא יציבה וישראל ( 'אי של יציבות' ?!) יושפעו?

יוון של 2011 מזכירה את ארה"ב בימי השפל הגדול

אחוז האבטלה גואה ועובר את ה 16% , רבים מיואשים מלמצוא עבודה ומחליטים לנסות מזלם במדינות אחרות בדיוק כפי שבתקופת המשבר היתה הגירה פנימית בן המדינות השונות בנסיונות לחיפוש עבודה ומזון.
העם היווני התייאש

האם נראה את השפל מתרחב למדינות נוספות ? סביר להניח שכן.

הפקד(ר)ה בבנק

כאשר אני פותח חשבון בבנק ומפקיד מזומנים שברשותי לחשבון הבנק - הכל נראה תמים. במקום שאחזיק את כספי בארנק אני מקפיד אותו בחשבון והבנק פשוט מחזיק עבורי את כספי שלי. אך לא כך הדבר. למעשה כאשר אני מפקיד בבנק כסף בחשבוני שלי, הכסף אינו שלי מאותו רגע. למעשה מה שביצעתי זו הלוואה לבנק והבנק חייב לי את הסכום שהפקדתי. במקרה ואפקיד לפקדון בנקאי, הבנק ישלם לי גם ריבית עבור הלוואה זו.
מדוע זה חשוב ?
הסיבה היא שכאשר הדברים מתנהלים כשורה איננו מבחינים בכל בעיה, אבל כאשר נוצר מצב שלקוחות הבנק מנסים למשוך את כספי פקדונם בקבוצות גדולות, לבנק אין אפשרות לתרגם הלוואה זו ( פקדון) למזומנים והבנק אף יכול לקרוס ללא יכולת להחזיר ללקוחותיה את כספי פקדונם.
בנקאות ברזרבה חלקית המאפשרת לבנק להלוות עד כדי פי 10 מכספי הונו ( פקדונות לקוחותיו) ואף יותר הוא הגורם לסיכון זה. יכולת זו של הבנק ליצור כסף יש מאין תחת חוב הינה אחת הבעיות העיקריות במערכת המוניטרית הנוכחית.
אז מה עלינו לעשות ?
כדי להבטיח את יכולתנו לקבל את כספנו היקר שהופקד בבנק, כדאי שנדאג שנהיה בעלי יכולת משיכה מהירה וללא מכשולים של כסף זה. במקרים מסוימים יש לנהוג בצורות דומות למה שדורות על גבי דורות ביצעו והיא שמירת ערך הכסף בכספות ( שיכולות להיות גם בבנק) ו/או החלפתו בצורת צבירה אחרת כגון זהב, כסף ואבני חן. ככל שהנגישות שלנו לכסף קטנה יותר, ישנה סכנה שלא נוכל לראותו בתקופות קשות כאשר נצטרך אותו יותר מכל.
כסף נעלם מעריך שאנחנו לפני תקופת מיתון קשה, אז אנא התכוננו ....

חוב בערבון מוגבל

מדהים לחשוב כיצד מידע קצר טווח, מוטעה ובעל אינטרסים הביא את רובנו למסקנה הפוכה מן המציאות. רובנו נוטים לחשוב (וכך לימדו אותנו) כי חוב מדינה הינו חוב ללא סיכון, חוב לחברות הינו חוב בעל סיכון משתנה (ולפיו מדורג) וחוב של אנשים פרטיים הינו המסוכן ביותר.  עובדות אלו באות לידי ביטוי במרבית ההשקעות. מי שמחפש השקעה ללא סיכון ( כן בטח!) משקיע באג"ח מדינה, מי שמחפש תשואה עודפת עם סיכון גדל משקיע באג"ח קונצרני אבל אף אחד מאיתנו אינו חושב ולו לרגע להלוות לאדם אחר כמשכנתא למשל.  אך המציאות שונה לגמרי, חוב של מדינות בדר"כ אינו מגובה בדבר מלבד שמה הטוב של המדינה הלווה, חוב של חברות לעיתים מגובה בנכסים אך כפי שנוכחנו לדעת בגלל המינוף הגבוה בדר"כ נכסים אלו אינם מספקים במקרה של אירועים חריגים ( ואפילו לא חריגים). לעומת זאת חוב פרטי של אדם מגובה לרוב בנכסים בעלי ערך גבוה אפילו מן הנכס עצמו ( משכנתא לדירה) וזאת במקרה שמספק המשכנתא ביצע בדיקת נאותות זבירה. בנסוף לכך, החוק מאפשר לבעל החוב לקבל את הנכס במקרה ותשלומי הפרמיה אינם משולמים בצורה יחסית קלה.
ניתן להתרשם ממספר הפעמים שמדינות אירופאיות נכשלו בהחזר חובותיהן במהלך ההיסטוריה בתמונה הבאה כדי לקבל מושג עד כמה אירועים אלו סבירים ביותר ( אמנם מספר המקרים קטן בהרבה מחוסר החזר של חברות או אנשים אבל זאת רק בגלל מספר המדינות לעומת מספר החברות או מספר לוקחי המשכנתאות, אין הדבר מעיד על הסיכון האמיתי):