כמובן שלא חשבתם שרק בישראל ללוביסטים יש השפעה

כתבה של 60 דקות על הנושא החשוב כיצד כסף קונה דעה ציבורית וחוקים.

עוד כתבה על הנזקים שבהכנסת פלואור למי השתיה

http://www.youtube.com/watch?v=6VPHgQ0g0x4&feature=youtube_gdata_player

אוכל גדול - על תעשית המזון של ימינו

קישור

התרופה האסורה

קישור

עולם ללא סרטן

למה צריך לשלם כל כך הרבה עמלות ?

למה צריך לשלם כל כך הרבה עמלות ?

כתבה בערוץ 10 על כספי הפנסיה

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=859842

אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים קצרים

מאת פורשיה נלסון
מאנגלית: נמרוד קדם

פרק ראשון
אני הולך ברחוב.
יש בור גדול במדרכה.
אני נופל לתוכו.
אני אבוד.
אני חסר אונים.
זו לא אשמתי.
לוקח לי המון זמן לצאת מהבור.

פרק שני
אני הולך באותו רחוב.
יש בור גדול במדרכה.
אני מעמיד פנים שאינני רואה אותו.
אני שוב נופל לבור.
אינני יכול להאמין שאני שוב באותו מקום,
אך זוהי לא אשמתי.
עדיין לוקח לי המון זמן לצאת מהבור.

פרק שלישי
אני הולך באותו רחוב.
יש בור גדול במדרכה.
אני רואה אותו.
אני עדיין נופל לתוכו.
זהו כוחו של הרגל.
עיניי פקוחות.
אני יודע היכן אני נמצא.
זוהי אשמתי.
אני יוצא מהבור מייד.

פרק רביעי
אני הולך באותו רחוב.
יש בור גדול במדרכה.
אני עוקף אותו.

פרק חמישי
אני הולך ברחוב אחר.

המאמר המקורי:

 http://members.fortunecity.com/chezmoi/fathole.htm

הסוד של עוץ

המשבר הפיננסי בארגנטינה 2002

מהלך מאורעות שקדמו למשבר 2002 בארגנטינה מפורט במסמך הבא. הכלכלה בארגנטינה נחשבה יציבה וחזקה במהלך שנות ה 90 , הבעיות החלו לצוץ רק בעקבות משברים במדינות אחרות ( ברזיל ורוסיה). ואז החל מ 1999 הדברים הואצו בקצב מסחרר. כשלונות בתמיכה של קרן המטבע העולמית, שחרור הפזו מיחסו לדולר גרם לקריסתו, עליה מסיבית במובטלים, מגבלת הוצאת כסף מן הבנקים, ביזות כדי להשיג מזון, פשיעה,.... 
נראה שמדינות רבות יחוו חוויות דומות בקרוב.....אנחנו רק בהתחלת הסוף...האם ברזיל ורוסיה אינם יוון, אירלנד, פורטוגל , ספרד של היום ?
אז מה בכל אופן ההבדל ?  ההבדל הינו ענק. כל מדינות גוש היורו ויתרו על עצמאותן הכלכלית ותלויות בהחלטות של הגוש ולא שלהן. כמו כן המטבע שלהן צמוד ליורו ולא מאפשר איבוד ערך משמעותי והתחלה מאפס.  הדבר יגרום לכך במידה ותשארנה בגוש האירו שנות ארוכות של ירידה ברמת חיים עד עוני.   לעומת זאת תסריט של עזיבת הגוש יאפשר להן תוצאות דומות לארגנטינה של לאחר המשבר ( שגשוג).
להערכתי בגלל לחץ חברתי פנימי של מדינות אלו אשר ידרוש רמת חיים נאותה ועצמאות כלכלית וסירוב לתשלום חוב לזרים ובעיקר לבנקים העושקים, גוש האירו יתפרק.....
מעניין כיצד ארה"ב הלא יציבה וישראל ( 'אי של יציבות' ?!) יושפעו?

יוון של 2011 מזכירה את ארה"ב בימי השפל הגדול

אחוז האבטלה גואה ועובר את ה 16% , רבים מיואשים מלמצוא עבודה ומחליטים לנסות מזלם במדינות אחרות בדיוק כפי שבתקופת המשבר היתה הגירה פנימית בן המדינות השונות בנסיונות לחיפוש עבודה ומזון.
העם היווני התייאש

האם נראה את השפל מתרחב למדינות נוספות ? סביר להניח שכן.

הפקד(ר)ה בבנק

כאשר אני פותח חשבון בבנק ומפקיד מזומנים שברשותי לחשבון הבנק - הכל נראה תמים. במקום שאחזיק את כספי בארנק אני מקפיד אותו בחשבון והבנק פשוט מחזיק עבורי את כספי שלי. אך לא כך הדבר. למעשה כאשר אני מפקיד בבנק כסף בחשבוני שלי, הכסף אינו שלי מאותו רגע. למעשה מה שביצעתי זו הלוואה לבנק והבנק חייב לי את הסכום שהפקדתי. במקרה ואפקיד לפקדון בנקאי, הבנק ישלם לי גם ריבית עבור הלוואה זו.
מדוע זה חשוב ?
הסיבה היא שכאשר הדברים מתנהלים כשורה איננו מבחינים בכל בעיה, אבל כאשר נוצר מצב שלקוחות הבנק מנסים למשוך את כספי פקדונם בקבוצות גדולות, לבנק אין אפשרות לתרגם הלוואה זו ( פקדון) למזומנים והבנק אף יכול לקרוס ללא יכולת להחזיר ללקוחותיה את כספי פקדונם.
בנקאות ברזרבה חלקית המאפשרת לבנק להלוות עד כדי פי 10 מכספי הונו ( פקדונות לקוחותיו) ואף יותר הוא הגורם לסיכון זה. יכולת זו של הבנק ליצור כסף יש מאין תחת חוב הינה אחת הבעיות העיקריות במערכת המוניטרית הנוכחית.
אז מה עלינו לעשות ?
כדי להבטיח את יכולתנו לקבל את כספנו היקר שהופקד בבנק, כדאי שנדאג שנהיה בעלי יכולת משיכה מהירה וללא מכשולים של כסף זה. במקרים מסוימים יש לנהוג בצורות דומות למה שדורות על גבי דורות ביצעו והיא שמירת ערך הכסף בכספות ( שיכולות להיות גם בבנק) ו/או החלפתו בצורת צבירה אחרת כגון זהב, כסף ואבני חן. ככל שהנגישות שלנו לכסף קטנה יותר, ישנה סכנה שלא נוכל לראותו בתקופות קשות כאשר נצטרך אותו יותר מכל.
כסף נעלם מעריך שאנחנו לפני תקופת מיתון קשה, אז אנא התכוננו ....

חוב בערבון מוגבל

מדהים לחשוב כיצד מידע קצר טווח, מוטעה ובעל אינטרסים הביא את רובנו למסקנה הפוכה מן המציאות. רובנו נוטים לחשוב (וכך לימדו אותנו) כי חוב מדינה הינו חוב ללא סיכון, חוב לחברות הינו חוב בעל סיכון משתנה (ולפיו מדורג) וחוב של אנשים פרטיים הינו המסוכן ביותר.  עובדות אלו באות לידי ביטוי במרבית ההשקעות. מי שמחפש השקעה ללא סיכון ( כן בטח!) משקיע באג"ח מדינה, מי שמחפש תשואה עודפת עם סיכון גדל משקיע באג"ח קונצרני אבל אף אחד מאיתנו אינו חושב ולו לרגע להלוות לאדם אחר כמשכנתא למשל.  אך המציאות שונה לגמרי, חוב של מדינות בדר"כ אינו מגובה בדבר מלבד שמה הטוב של המדינה הלווה, חוב של חברות לעיתים מגובה בנכסים אך כפי שנוכחנו לדעת בגלל המינוף הגבוה בדר"כ נכסים אלו אינם מספקים במקרה של אירועים חריגים ( ואפילו לא חריגים). לעומת זאת חוב פרטי של אדם מגובה לרוב בנכסים בעלי ערך גבוה אפילו מן הנכס עצמו ( משכנתא לדירה) וזאת במקרה שמספק המשכנתא ביצע בדיקת נאותות זבירה. בנסוף לכך, החוק מאפשר לבעל החוב לקבל את הנכס במקרה ותשלומי הפרמיה אינם משולמים בצורה יחסית קלה.
ניתן להתרשם ממספר הפעמים שמדינות אירופאיות נכשלו בהחזר חובותיהן במהלך ההיסטוריה בתמונה הבאה כדי לקבל מושג עד כמה אירועים אלו סבירים ביותר ( אמנם מספר המקרים קטן בהרבה מחוסר החזר של חברות או אנשים אבל זאת רק בגלל מספר המדינות לעומת מספר החברות או מספר לוקחי המשכנתאות, אין הדבר מעיד על הסיכון האמיתי):

ה'נורמלי' החדש הוא השרדות שמחליף את ה'בזבז ככל שניתן' שהכרנו .

ריצארד ראסל מספק מספר טיפים לעתיד הקרוב. ריציארד מחזיק בדעה דומה לשלנו בכל מה שכרוך בעתיד הנראה לעין. ריצארד טוען כי עלינו לעבור למוד השרדות ועל כך המלצותיו.
קישור

למה קשה לנו לגמור את החודש ?

זו שאלה מורכבת מדי בשביל לענות עליה ללא כתיבת ספר שלם. אך בכל זאת ברצוני להבין מדוע מרבית המשפחות במדינת ישראל אינן מסוגלות לגמור את החודש, עובדה שאף הביאה המונים לרחובות כמחאה חברתית.
תחילה הלכתי לבחון את הרכב ההוצאות שמפרסם הלמ"ס . זו נקודת מוצא למרות שלפי דעתי המספרים אינם מציגים את הרכב ההוצאות של רובנו שהינו גדול אף יותר ( על כך ברשומה אחרת).
ניתן לראות כי המרכיבים הגדולים ביותר בהוצאות הינם מזון ( 17% ), דיור ותחזוקת בית ( 35% ), תחבורה ותקשורת ( 20% ) וחינוך (14% ). כמובן שנתונים אלו הינם ממוצעים שאינם תואמים את ההרכב המשפחתי של כל משפחה ומשפחה ( למשל למשפחה בעלת מספר ילדים בגיל גן , הרכב החינוך יהיה גדול יותר).
השיטה ה'קלה' להקטין את תיק ההוצאות הינה להאשים את כל הגורמים השונים שלהם אנו משלמים הוצאות אלו במחירם היקר ( מחאה חברתית), ולקוות שהגורמים השונים יקטינו את מחירם וההוצאות המשפחתיות יקטנו. הבעיה בכך היא כי ההקלה אינה תלויה בנו, היא בדרך כלל קצובה בזמן ומנתקת אותנו מאחריות אישית.
כמובן שישנם כשלים מערכתיים שעלינו לנסות ולשנות כחברה וכבעלי אחריות ציבורית. למשל תשתיות לקויות של תחבורה ציבורית או בניית שבילי אופניים שיהוו אלטרנטיבה לבעלות על רכב ויביאו להקטנה משמעותית של סעיף הוצאות התחבורה.
אבל במרבית המיקרים ע"י אחריות אישית ובחירה סלקטיבית ניתן להקטין את תיק ההוצאות הענק ובכך לשפר משמעותית את איכות חיינו כיוון שלא נצטרך לעבוד ב3 עבודות שונות ולשלוח לפחות שני מפרנסים לעבודה לכל תא משפחתי. הזמן שנרכוש ע"י הקטנת הצורך בהכנסה התואמת את הרכב ההוצאות הענק הינו משאב היקר ביותר הקיים.
דוגמאות להקטנה משמעותית של הרכב ההוצאות ע"י בחירה אישית הינם:
מזון: קניית מוצרי מזון ברשתות זולות, קניית מוצרי מזון לא לפי יופי האריזה, בישול ביתי במקום אכילה במסעדות, גידול עצמי של פירות וירקות,..
תחבורה ותקשורת: שימוש באופניים, קניית רכב משומש במקום דגמים חדשים (ביטוח זול יותר, ירידת ערך קטנה יותר), שימוש בתחבורה ציבורית ( המוגבלת), סידורים בעיר ברגל,...), לא לקנות מכשירים 'חכמים' שיוצאים כל חודש כמו IPAD IPHONE, ...( פעם הספיק לנו טלפון קווי לשנים ארוכות, היום מכשיר טלפון נייד אינו מחזיק אפילו שנה), להתנתק מהשודדים החודשים/יומיים של אספקת תוכן ( עיתון, טלביזיה,..),..
חינוך:  אי שימוש בצהרון ( אחד ההורים יהיה בבית), לימוד עצמי (במקום חוגים סתמיים) של הילדים מספרים ומההורים דבר התורם גם לקשר הורה-ילד,..
דיור ותחזוקת בית:  לרכוש בית בהשג יד ללא משכנתא אין סופית ( מי קבע שזוג צעיר צריך לקנות דירת 5 חדרים חדשה בשכונה הטובה ביותר ?), בית קטן מקטין גם את תשלום הארנונה, מיסים, מים, חשמל,...

נסיון להקטין את הרכב ההוצאות ע"י בחירה אישית יכול בקלות להביא להקטנת ההוצרות בעשרות אחוזים בכל חודש ובכך לאפשר הגבלת שעות העבודה, רכישת זמן יקר, עליה באיכות החיים, חיבור יותר טוב של התא המשפחתי,... 
נסו ותהנו.

שילמתם ביטוח כל חייכם ובשלב מסוים אתם צריכים לממשו.... בעיה !

חברות הביטוח תמיד ישמחו לקבל פרמיות חודשיות עבור כמעט כל ביטוח. רבים מאיתנו נוהגים לקנות ביטוחים שונים רק כדי להרגיע את מצפוננו לכל מקרה. הבעיה היא שבמקרים רבים הביטוח הינו ריק מתוכן וכמעט ואי אפשר לממשו.
דוגמא שלא תיאמן נמצאת בקישור
.

קריקטורה נחמדה שלא רחוקה מן המציאות

וכוחה של משאלת לב

משבר הנפט העולמי קרב ובא.

אנחנו צועדים לעבר משבר אנרגיה עולמי. אנחנו הגענו לנקודת השיא בהפקת הנפט. רוצים לדעת כיצד נראה עולם עבר משבר דומה ? קובה של שנת 1989 הינה דוגמא טובה.
קישור

Food matters !

וידיאו הגורם לחשוב שנית על המזון והתרופות אותם אנחנו צורכים.
קישור

רפומרה במחירי הרכב

אכן יוזמה ברוכה להוריד את מחירי הרכב כתוצאה מן המונופלים ומסי הקניה הגבוהים.
אך להערכתי חשובה אף יותר מכך הינה השקעה בתשתיות התחבורה הציבורית שתאפשר להוריד את כמות כלי הרכב הנחוצים בכל תא משפחתי ואף תוריד את השימוש עצמו ברכב.
אנחנו לא ארה"ב עם מרחקים אסטרונומים, ישראל הינה מדינה מאוד קומפקטית ותחבורה ציבורית יעילה יכולה להוות פתרון נהדר גם להוזלת הוצאות התחבורה של כל משפחה וגם לקרב את הפריפריה למקורות התעסוקה במדינת תל אביב.